הגלויה נוצרה בעיר וינה בראשית המאה העשרים והיא מתארת את הציונות והעלייה לארץ כיציאה מעבדות לחרות.
בגלויה שלושה חלקים, שביניהם מפרידים שני עמודים. העמוד הימני מעוטר בעלי גפן ועל השמאלי ענפים חשופים. בחלק המרכזי של הגלויה תמונה של חלוץ צעיר, חזק וגאה, העומד במרכזו של שדה ובידיו כלי עבודה. מאחוריו ציור של מגן דוד גדול, וברקע נראה איש חורש את השדה. מעל הדמות במרכז כתובה המילה "חלוץ". בתמונה הימנית נראית אישה צעירה זקופת גו המחזיקה בידיה ערמת חיטים, וילד קטן נאחז בה. שניהם עומדים בשדה פתוח. מאחוריהם שמש, שקרניה מאירות גם את התמונה המרכזית, ומעליהם כתובה המילה "לחרות". שתי התמונות האלה מייצגות את החופש שבא לידי ביטוי במעשה החלוצי בארץ ישראל. לעומת זאת בתמונה השמאלית נראה זוג קשישים כפופים, אישה שראשה מכוסה במטפחת ואדם עם זקן וכיפה, ושניהם מביטים בחלון הפתוח, שממנו נשקף בניין מגורים. מעל תמונה זו כתובה המילה "מעבדות", והיא מייצגת את החיים בגולה, חיי עבדות. בתחתית גלויה מופיעים סמלים כמו מנורה ומגן דוד מסביב לתמונה של שמש גדולה, מדבר, עצי דקל ואנשים ההולכים ליד גמל, ככל הנראה תיאור של ארץ ישראל.
דימויים אלה אופייניים מאוד לסגנון האומנות בראשית המאה העשרים וגם לסגנונם של אומנים כמו אפריים משה ליליין ובוריס שץ, שביטאו ביצירותיהם את הרעיון הציוני. יצירות האומנות האלה הציגו לעתים קרובות את הניגוד שבין "היהודים החדשים" – חלוצים צעירים, חילוניים העובדים את אדמת הארץ – לבין "היהודים הישנים" – קשישים, שומרי מסורת, החיים חיי דלות והשפלה בגלות. ביצירות האלה הדימוי של ארץ ישראל הוא בדרך כלל של מדבר, שמש ענקית, עצי דקל וגמלים.
כדאי לשים לב שהטקסט העברי בראש הגלויה נקרא משמאל לימין כמו באנגלית ולא מימין לשמאל כמו בעברית: "מעבדות לחירות" עם המילה חלוץ, במרכז. ייתכן שהסיבה לכך היא שמעצב הגלויה לא הכיר היטב את השפה העברית. המושג יציאה "מעבדות לחרות" מוזכר בהקשר של יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, ולפי זה הציונות נחשבת גם כן גאולה.
גלויה זו נוצרה באירופה בתחילת המאה העשרים במטרה לאסוף כספים לתמיכה ביהודים העולים לארץ ישראל. הארגון האחראי ליצירת גלויה זו תרם כספים למזון ומגורים לעולים מרוסיה ואוקראינה לארץ ישראל. באותה תקופה התארגנו ארגונים ציוניים לתמיכה ביהודים מכל רחבי אירופה שרצו לעלות לארץ ישראל. הפצת הגלויה נועדה להשיג תרומות לרווחת העולים הדומים לחלוצים שבתמונה, אנשי העלייה הראשונה ובעיקר אנשי העלייה השנייה והשלישית, שעלו לארץ ממניעים לאומיים. בניגוד לעליות קודמות, ביקשו החלוצים להקים כאן חברה חדשה, שתתבסס על שוויון וצדק חברתי ולא על המסורת היהודית.
