כרזה מטעם סטודנטים למען אחדות לאומית הקוראת לאזרחים ולסטודנטים להשתתף בהפגנה למען ממשלת חירום לאומית. ההפגנה תתקיים ליד משכן הכנסת בירושלים ב־21 במאי 1974. לפי הכרזה, הקמת ממשלה לאומית היא צעד נחוץ משום שמדינת ישראל נמצאת בשעה גורלית וזהו הזמן לאחד את המחנות הפוליטיים היריבים ולעמוד יחד מול האויב שמאיים על קיומה של ישראל.
מלחמת יום הכיפורים נצרבה בתודעה הישראלית כ"רעידת אדמה". המלחמה הפתיעה את הדרג הצבאי והמדיני, ולכן חרף הישגי הצבא בהמשך המלחמה, היא נחשבה כישלון. על כך יש להוסיף את מספרם הרב של ההרוגים, הפצועים והשבויים, את מלחמות הגנרלים ואת חולשת המנהיגות הפוליטית. גיוסם הממושך של חיילי המילואים הכביד על המשק, והאווירה הכללית הייתה של משבר. צעירים רבים, ובייחוד חיילים שחזרו משדות הקרב וחוו את תוצאות המחדל המודיעיני וההכנות הלקויות למלחמה, ביטאו את אכזבתם מן הממסד בקריאות להחלפת הממשלה שכשלה ורענון המנהיגות הפוליטית.
ב־11 באפריל, כחודש לפני פרסום הכרזה, התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, שהוקמה כדי לחקור את מחדלי המלחמה, ובשל הביקורת הציבורית על הממשלה. בכך בא הקץ לממשלה ה־16, הממשלה הקצרה בתולדות ישראל שכיהנה כשלושה חודשים בלבד. במפלגת המערך נערכו בחירות פנימיות, והן קבעו כי יצחק רבין, היו"ר הנבחר, יכהן כראש הממשלה החדש. רבין הקים קואליציה מצומצמת, שהותירה מחוץ לממשלה את המפלגה הגדולה בגוש הימין - הליכוד.
כרזה זו פורסמה בעת שהקואליציה מנתה רק 61 חברי כנסת, ועוד בטרם נחתמו הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל ובין סוריה. היא מבטאת את התפיסה כי בעת חירום על המפלגות מימין ומשמאל להתאחד. תקופות דומות לזו היו בעת החתימה על הכרזת העצמאות או בצירוף גח"ל לממשלה בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים. עוד ממשלות אחדות לאומית קמו בימי מלחמת ההתשה ועד חתימת המסמכים שהביאו לסיומה וכן לאחר מלחמת לבנון הראשונה, בעת שנראה היה כי קיים שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל.
