תצלום זה הוא מאוסף הצלמניה. הוא צולם בידי רודי ויסנשטין, שתיעד את חיי היום־יום בארץ ישראל החל משנת 1936 וכן אירועים חשובים במלחמת העצמאות והקמת המדינה ובהם טקס הכרזת העצמאות.
התצלום שלפנינו הוא של נערה צעירה אוכלת מצה ובחגורתה אקדח. על פי המדים שהנערה לובשת והכובע שלראשה נראה כי היא לוחמת במסגרת צבאית, אולי הפלמ"ח. הנערה מבחינה בצלם שעומד בקרבתה.
החל מאמצע שנות ה־30, כשארגון "ההגנה" ביסס את מעמדו כגוף הביטחוני המרכזי של היישוב בארץ ישראל, תבעו נשים לקחת חלק באופן שווה לגברים במשימות הביטחון וההגנה. יחידות הפלמ"ח שילבו נשים בשורותיהן, והן התאמנו באופן סדיר.
עם פרוץ מלחמת העצמאות נדרש הפלמ"ח למשימות מגוונות כמו ליווי שיירות, הדרכה, רפואה ועוד, והתעורר ויכוח על השתלבותן של הנשים בכוחות הלוחמים ועל אופייה. התומכים טענו כי חברה שוויונית מאפשרת לנשים להשתלב גם במקצועות לחימה הנחשבים גבריים. טיעון אחר היה שהקמת המדינה היא המשימה העליונה בסולם הערכים, ולכן על הנשים להיות שותפות לגברים בכל התפקידים. המתנגדים הצדיקו את ההגבלות על שילובן של נשים בלחימה במגבלות הטבעיות הגופניות והדגישו את התפקיד החברתי־המסורתי שלהן כמופקדות על "הבית". עוד עלה החשש מפני נפילתן בשבי האויב.
למעשה השתתפו נשים בלחימה, והיו תפקידים שנשמרו לנשים בלבד, כמו מודיעין ואף תותחנים, ובתצלומים מן המלחמה נראות חוליות תותחנים שלמות המורכבות אך ורק מנשים. לאחר הקמת המדינה חוקקה הכנסת בשנת 1949 את "חוק שירות ביטחון", שהטיל חובת גיוס על נשים אך פטר נשים דתיות. ואולם, נושא שירות הנשים בצבא בכלל ובתפקידי לחימה בפרט ממשיך להעסיק את החברה הישראלית עד ימינו.
