​תצלום של חנוכייה משני צדדיה. החנוכייה עשויה מקליע של פגז ממלחמת העולם הראשונה, והיא שמורה באוסף המוזאון היהודי בלונדון. את החנוכייה יצר האומן רפאל אברהם שלם בשנת 1922.

בשני צידי החנוכייה יש עיטורים חרוטים בצבע מוזהב, והיא עומדת על רגליות מולחמות. בחזית החנוכייה העיטורים בצורת שערים ובתוכם ציטוט מן התפילה הנאמרת בחג החנוכה "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". בשורה מתחת חרוטה הברכה שמברכים בעת הדלקת נרות החנוכה. בחזית הפגז מולחמים גלילים קטנים, שבבסיסם צורת מגן דוד ובחלקם העליון גביעים המשמשים לשמן להדלקה. גובה הגלילים אינו אחיד. אחד הגלילים במרכז גבוה מן האחרים, והוא כנראה השמש.

בצידו האחר של הפגז חרוטים עיטורים עם דגמים צמחיים וכן שלושה חלונות חרוטים שבאחד רואים את מגדל דוד, בשני את קבר רחל ובשלישי הכתובת "ירושלים תרפ"ב". בחלק האחורי של החנוכייה חרוטים עוד שני עיטורים: עיטור של עיר עתיקה עם חומה ומגדל על ההרים שמדמה את ירושלים. בחלק התחתון שורת חיילים, מקצתם רוכבים על סוסים ובתווך רכבי צבא, רמז למלחמת העולם הראשונה.

בראש החנוכייה נכתבה הקדשה לנציב הבריטי העליון היהודי הרברט סמואל, ששמו העברי היה אליעזר בן מנחם. מינויו של הרברט סמואל לתפקיד הרם עורר התרגשות בקרב היהודים ותקוות להגשמת ההבטחה שניתנה בהצהרת בלפור להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. ואולם, הרברט סמואל נקט עמדה ניטרלית וניסה לפייס גם את היהודים וגם את הערבים. לדוגמה, הוא עצר את העלייה בעקבות מאורעות 1921 והיה זה שמינה לתפקיד המופתי של ירושלים את חאג' אמין אלחוסייני.

חנוכייה זו היא דוגמה לסוגה של "אומנות החפירות", יצירות אומנות שיצרו חיילים, שבויי מלחמה או אזרחים בהשפעת המלחמה, והיא מלמדת לא רק על רגשותיהם ביחס אליה, אלא גם על החומרים שהיו זמינים להם. האומן רפאל אברהם שלם יצר עוד כמה יצירות אומנות בסוגה זו.