אישור מיום 22 ביוני 1948 שניתן לשמואל יוסף עגנון מידי המושל צבאי של השטח הכבוש בדרום ירושלים. האישור, שניתן בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, התיר לסופר להיכנס לדירתו הפרטית בשכונת תלפיות ולהוציא ממנה כלי בית, צורכי אוכל ונפט. תוקף האישור היה חמישה ימים, עד 27 ביוני.
בתחילת מלחמת העצמאות גרו עגנון ומשפחתו בתלפיות, שהייתה אז שכונת ספר. כאשר גברה הסכנה לחייהם עברה אשתו של עגנון לגור בשכונת טלביה בירושלים. לאחר הכרזת העצמאות נאלץ גם עגנון לעזוב את ביתו בתלפיות ולעבור באופן זמני לגור בבית חברו, חוקר הקבלה הנודע פרופסור גרשום שלום, ברחוב אברבנאל 28 בשכונת רחביה. המשפחה חזרה לביתה בתלפיות רק באוקטובר 1949.
לאחר הכרזת העצמאות הצטרפו גם מדינות ערב למלחמה נגד מדינת ישראל, שעד אז הייתה מלחמה עם צבאות לא סדירים. כעבור פחות מחודש לאחר פלישת מדינות ערב ב־10 ביוני 1948 הסכימו כל הצדדים להצעת המתווך מטעם האו"ם להפסיק את האש. למחרת היום נכנסה לתוקפה הפוגה בת ארבעה שבועות, והצדדים ניצלו אותה למנוחה ולהתארגנות מחדש. הקרבות התחדשו ב־9 ביולי 1948.
המצב בירושלים בעת ההפוגה הראשונה היה קשה. אומנם השכונות בדרום העיר בקעה תלפיות ואבו תור נכבשו במבצע קלשון, השכונות היו מבודדות, ואזור תלפיות, בעיקר בחלק הדרומי והמזרחי, היה אזור גבול מסוכן. גם לאחר הסכמי שביתת הנשק חזרו רק תושבים מעטים להתגורר בשכונה, והבתים אוכלסו במשפחות עולים.
