במרכז הגלויה נראה ילד קטן לבוש בהידור רוכב על תרנגול גדול וצבעוני. הילד מחזיק בידו שלט "זה חלפתי זה כפרתי". ברקע רחוב בעיירה, בתי מגורים ובור מים. מעל ראשו של הילד טקסט בן ארבע שורות ובו בקשה מן האל לכתוב לחיים ולשמחה את הילד השובב, המקיים את מצוות הכפרות. בתחתית התמונה ברכה "לשנה טובה תכתבו".
את מנהג הכפרות נוהגים לקיים בערב יום כיפור בתרנגול או בכסף. האדם מבקש כי התרנגול או הכסף שהוא מסובב שלוש פעמים מעל ראשו יהיו כפרתו. התרנגול ילך למיתה, הכסף יינתן לצדקה, ובתמורה יזכה האדם בחיים טובים ושלום. בגלויה זו הילד רוכב על התרנגול ואינו מסובב אותו מעל ראשו.
מנהג הכפרות עורר פולמוס כבר בימי הביניים, והיו רבנים שהתנגדו לו כמו הרמב"ן ורבי יוסף קארו. כיום הנושא מעורר התנגדות גם מצד ארגוני זכויות בעלי חיים. לזה אגרות ברכה לשנה החדשה החל כנראה כבר בימי הביניים. האיגרות שינו את צורתן במהלך השנים, והן מקור היסטורי מעניין וחשוב לחקר קהילות ומנהגים יהודיים.
הילד השובב מזכיר את הביטוי "בנים שובבים" המופיע בספר ירמיהו בהקשר של חזרה בתשובה. ''בנים שובבים'' הוא כינוי לעם ישראל הנקרא לשוב אל ה'.
המנהג של יהודים לשלוח זה לזה אגרות ברכה לשנה החדשה החל כנראה כבר בימי הביניים. האיגרות שינו את צורתן במהלך השנים, והן מקור היסטורי מעניין וחשוב לחקר קהילות ומנהגים יהודיים.
