תצלום המתעד את ביקורו של הלורד בלפור בכפר הנוער מאיר שפיה בשנת 1925. בגב התצלום נכתב בעפרון כי הוא נתרם לספרייה הלאומית באוקטובר 1969 על ידי הגב' קטה לוי, מעזבון בעלה, ברונו דב לוי.
בתצלום נראית קבוצה של אישים לבושים בחליפות ובבגדים מהודרים בעת ביקור בכפר הנוער מאיר שפיה. במרכז התצלום הלורד בלפור יושב על כיסא מרופד, לבוש חליפה ומתחתיה אפודה, חולצה בהירה ועניבה כהה. הלורד בלפור אוחז בידו האחת את כובעו ובידו השנייה מקל הליכה. הוא מסתכל אל שורת נערים ונערות שלומדים בכפר. מימין ללורד בלפור מימין עומד נחום סוקולוב, אז יו"ר ההנהלה הציונית, אוחז את כובעו ומקלו. הוא משמש מתורגמן של הלורד בלפור. משמאל לבלפור יושב חיים וייצמן, אז יושב ראש ההסתדרות הציוניות העולמית, שפעל למען הפרסום של הצהרת בלפור. ליד חיים ויצמן יושבות שתי נשים בלבוש מהודר, ובשורה שמאחורי היושבים עומדים קצינים בריטיים ונכבדים ערבים. ברקע נראה בניין מקושט בעלי דקל.
הלורד בלפור היה מדינאי בריטי ושר החוץ בשנים 1919-1916. הוא זה שכתב את הצהרת בלפור ושלח אותה ב־2 בנובמבר 1917 ללורד ליונל רוטשילד, נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה. לפי המכתב "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". כשמונה שנים לאחר פרסום ההצהרה הזמינה ההסתדרות הציונית את הלורד בלפור להשתתף בטקס הפתיחה הרשמי של האוניברסיטה העברית בהר הצופים שהתקיים ב־1 באפריל 1925. בלפור שהה בארץ כשבועיים, ובמהלכם סייר לאורכה של הארץ ולרוחבה. הוא ביקר בערים ובמושבות וזכה לקבלת פנים חגיגית ונרגשת מצד היישוב היהודי.
תצלום זה מנציח את הביקור של הלורד בלפור בכפר הנוער במושבה מאיר שפיה. את המושבה שפיה הקים הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1891 כדי ליישב בה פועלים שעבדו במושבה הסמוכה זיכרון יעקב. (לימים נוסף לה השם מאיר על שם סבו של הברון). בשנת 1904 הוקם במושבה מוסד חינוכי, שקלט יתומים ניצולי פרעות קישינב. זה היה כפר הנוער הראשון בארץ ישראל. במלחמת העולם הראשונה קלט המוסד קבוצה גדולה של תלמידי הגימנסיה הרצליה, שגורשו מתל אביב. בשנת 1923 הוחלט להקים באזור כפרי נוער עבור יתומי מלחמת העולם הראשונה, בשפיה הוקם מוסד לבנות ובזיכרון יעקב מוסד לבנים. בשנת 1925 הוסב המקום לבית ילדים של ארגון "הדסה הצעירה".
