בקריקטורה שאייר אריה נבון נראים זוג זקנים בני שבעים המספרים לנכדם על עלילותיהם בפלמ"ח. הקריקטורה פורסמה בעיתון "דבר" ב־7 במאי 1948 במלאת שבע שנים לייסוד הפלמ"ח.
בקריקטורה נראים סבא וסבתא בני שבעים יושבים נינוחים על כורסאות. לסבא פלמ"ח יש זקן ארוך ומקל הליכה והוא חובש "כובע פלמ"ח". מולו יושבת הסבתא וסורגת, לרגליה נעלי בית ולראשה גם כן "כובע פלמ"ח". על קיר החדר מאחוריהם נראה מדף עם פסל של סוס, אגרטל פרחים ותמונה, ומעל המדף תלויים באיקס שני רובים (ככל הנראה, תת־מקלע סטן). בהמשך הקיר תלויות שתי תמונות - האחת של לוחם פלמ"ח, והשנייה של לוחמת פלמ"ח. הסבא מספר לנכד שהוא פגש לראשונה את הסבתא בקרב על הקסטל.
הפלמ"ח (פלוגות מחץ) היה הכוח המגויס של ארגון ה"הגנה", כוח נייד, מקצועי ומאומן. הוא הוקם בשנת 1941 בהכמת הבריטים כדי שישמש כוח מגן ליישובים העבריים אם גרמניה תפלוש לארץ ישראל. משהוסר איום הפלישה לאחר הניצחון הבריטי באל עלמיין, לא ראו הבריטים עוד צורך בקיומו של הפלמ"ח, והם הפסיקו את המימון והסיוע שניתן לו. הפלמ"ח נאלץ לרדת למחתרת, וכדי לכלכל את עצמו החל הפלמ"ח לעבוד בקיבוצים לצד המשך האימונים. החל בשנת 1943 הצטרפו לפלמ"ח גם נשים, והן היו שליש מכח האדם שלו. הנשים היו שותפות שוות לגברים ולחמו לצידם.
לאחר מלחמת העולם השנייה היה הפלמ"ח הכוח המוביל במאבק מול הבריטים. חברי הפלמ"ח פעלו להעלאת מעפילים ארצה, פגעו בתשתיות של הצבא הבריטי וחיזקו את ההתיישבות. כשפרצה מלחמת העצמאות, היה הפלמ"ח כוח מאומן ומוכן לפעולה. יחידותיו שולבו בצה"ל, ומפקדיו היו לשדרת הפיקוד. בנובמבר 1948 פורק המטה הצבאי של הפלמ"ח בשם עקרון הממלכתיות של הכוחות הצבאיים בארץ.
אריה נבון היה מחלוצי המאיירים והקריקטוריסטים בישראל. הוא אייר קריקטורות בעיתון "דבר" משנות השלושים ועד שנות השישים. בתקופת המנדט הבריטי, פסלה הצנזורה הצבאית כמה קריקטורות מפרי עטו, ואחת מהן אף הביאה לסגירת מערכת העיתון לשבוע.
