כרזה משנת 1953 שהוציאה לאור נציבות בית"ר בארץ ישראל לציון חמש שנים לנפילת העיר העתיקה בירושלים. הכרזה מבטיחה "עוד שחרר נשחררך!"
במרכז הכרזה איור מאת איזידור אשהיים המתאר את ירושלים מחולקת, וגדר תייל מפרידה בין חלקיה. לפי הכיתוב כמו שיש "אל אחד בשמיים" כך "אין שתי ירושלים". הכרזה רואה בעיר משני צידי החומה עיר אחת שהיא "בירת ישראל למלכות ולתקומה".
הכרזה מבטאת את המחלוקת סביב נפילת העיר העתיקה בתש"ח ואת תחושתם של רבים כי היה ניתן למנוע זאת. בייחוד נמתחה ביקורת מצד חניכי התנועה הרוויזוניסטית שהיו באופזיציה.
נפילת העיר והמקומות הקדושים נחשבת הכישלון הגדול והצורב ביותר במלחמת העצמאות. הכישלון היה צורב גם משום שבשבועיים האחרונים ללחימה, כנראה הייתה הזדמנות למנוע זאת. אור ליום 19 במאי 1948 הגיע כוח שמנה מאה לוחמים לרובע היהודי הנצור, אך הוא לא ניצל את המהומה שהשתררה בקרב האוכלוסיה הערבית שנסה על נפשה ולא היה מודע לכך שמולו עמד באותן שעות רק חיל החלוץ של הלגיון הערבי. כך נותרה ירושלים מחלוקת במשך תשע עשרה שנה, עד איחודה מחדש בשנת 1967 במלחמת ששת הימים.