תפילה שחיבר הרב שלמה גורן להצלחת המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים. התפילה פורסמה בעיתון "דבר" ב-23 בדצמבר 1977, והקהל התבקש לומר אותה בעמידה לאחר קריאת התורה בשבת בבית הכנסת.
בתפילה שיבוצים שונים המזכירים את הציווי בתורה לקרוא לשלום לפני שמתחילים במלחמה "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ, י). התפילה גם מזכירה בסגנונה את נוסח התפילה "הנני העני ממעש" הנאמרת בקהילות אשכנז בימים נוראים. לפני תפילת מוסף הקהל מתפלל ששליחי הציבור יצליחו במשימתם "הורם מה שיאמרו, הבינם מה שישאלו".
לאחר ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977 החלו שיחות שלום ישירות בין ישראל למצרים. כאשר נקלעו השיחות למבוי סתום זימן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר את הצדדים לוועידת פסגה בקמפ דייוויד ב-4 בספטמבר 1977. התפילה התפרסמה כמה ימים לפני תחילת הדיונים.
הסכמי השלום עם מצרים היו ההסכמים הראשונים שחתמה מדינת ישראל עם מדינת אויב. הם עוררו תקווה גדולה כי עידן חדש הגיע, עידן של שלום והסכמה במזרח התיכון. המשא ומתן סוקר בעיתונות יום-יום בהרחבה. פרסום התפילה בעיתון הפונה לציבור הכללי מלמד על התמיכה הרחבה של הציבור בישראל בהסכמים. בהסכמים התחייבה ישראל לפנות את כל היישובים בחצי האי סיני, לשלם פיצויים על הנפט שהפיקה משדות הנפט בסיני ולהעביר את השליטה עליהם לידי המצרים. לצד הרבים שתמכו בהסכמים היו שראו בפינוי היישובים בסיני תקדים מסוכן.
הרב שלמה גורן היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד שנת 1971. לאחר מכן שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ובשנים 1983-1972 היה הרב הראשי לישראל. נוסח תפילה זו מעניין בייחוד על רקע עמדותיו הניציות של הרב גורן בתחום המדיני.
