העלון שהפיצה מינהלת החירום של עיריית ירושלים ערב מלחמת ששת הימים הוא פריט מרתק. היום תוצאות המלחמה ידועות, אך העלון משקף את תחושת חוסר הוודאות והמתח הרב שחשו תושבי ירושלים לפני פרוץ המלחמה. אף שהמילה מלחמה איננה מוזכרת, היא מרחפת בחלל האוויר.
בעלון שני עמודים ובהם מידע לתושבים על אודות היערכות העירייה לימי חירום וכן קריאה תושבים לסייע לצרכים השונים של תושבי העיר. מנהלת החירום העירונית קוראת לתושבים לעמוד בגבורה במבחן שעומד לפניהם, ומזכירה להם כי ירושלים עמדה בתקופות קשות רבות לאורך ההיסטוריה. אין ניסיון לטשטש את חומרת השעה. יש אמירה מפורשת: יהיה קשה, ואנחנו מצפים מכם לעמוד בכך לאור המחויבות ההיסטורית.
בעלון מופיעה קריאה לציבור להתנדב למלא את מקומן של נהגים, כתבניות, ומזכירות במשרדים חיוניים שעובדיהם גויסו. יש גם פנייה לנשים שמוכנות לעזור למשפחות שאביהן גויס וכן בקשה לתרום כסף מזומן, או לכל הפחות להקדים את תשלומי המסים ובדרך זו להקל על ההתמודדות של העירייה עם שעת החירום. הנוער נקרא לסייע בחפירת שוחות, והנהגים נקראים לקחת טרמפיסטים. העלון גם קורא לאזרחים "לבצר" את ביתם ומפרסם רשימת חנויות שאפשר להצטייד בהן בשקי חול ריקים (מחיר שק חול 95 אג'). העלון מדגיש את היותה של ירושלים עיר שלום אך בה בעת את היותה "ערה ודרוכה ונכונה לכל מאמץ".
העלון התפרסם יום למחרת הקמתה של ממשלת ליכוד לאומי, והעירייה שולחת לה את ברכתה. ב-1 ביוני 1967 צירף אשכול לקואליציה את הסיעות רפ"י וגח"ל ואת משה דיין (רפ"י) בתפקיד שר הביטחון. מנחם בגין ויוסף ספיר (גח"ל) הצטרפו כשרים בלי תיק. מינויו של דיין לשר הביטחון ערב מלחמת ששת הימים נועד להפיג את חרדות הציבור נוכח איומי מדינות ערב על קיומה של מדינת ישראל.
מלבד ערכו ההיסטורי העלון גם מאיר את הפער בתחום הטכנולוגיה בין שנת 1967 לימינו. לדוגמה, הפרסום בדפוס, שליחת מברקים ומספרי טלפון בני חמש ספרות.
שלושת השבועות שקדמו למלחמת ששת הימים נקראים בשם "תקופת ההמתנה". הממשלה ניסתה לפתור את המשבר בדרכים דיפלומטיות, ובה בעת הכינה את הצבא למלחמה. בעקבות הגיוס הרחב של אנשי מילואים והכוננות הגוברת התפתחה בציבור תחושה של חרדה קיומית עמוקה מצד אחד ונכונות להתנדב וגילויי סולידירות מצד אחר. העיתונים תרמו את חלקם בקריאה לגלות עמידה איתנה, אחדות בין העם לצבא ונכונות להקרבה.
