תמצית נאומה של גולדה מאיר, ראש הממשלה בפני מועצת אירופה שהתכנסה בשטרסבורג. הנאום נישא ב־1 באוקטובר 1973 ופורסם בעיתון "דבר" ב־5 אוקטובר, יום לפני שפרצה מלחמת יום כיפור. עיקר הנאום היה מחאה נגד כוונת אוסטריה לסגור מחנה מעבר של יהודים היוצאים מברית המעצות בדרכם לישראל.
בשנות השבעים הורשו רק יהודים מעטים לצאת מברית המועצות וגם זאת בתנאי שלא יעלו ישירות לישראל אלא יעצרו לתחנת ביניים, בדרך כלל וינה באוסטריה. ב־28 בספטמבר 1973 תקפו מחבלים רכבת נוסעים שהיתה בדרכה מברטיסלבה לווינה, חטפו בני ערובה ואיימו להרוג אותם אם אוסטריה לא תפסיק לסייע להגירת היהודים. בעקבות זאת החליטה ממשלת אוסטריה לסגור את "מחנה שנאו", ששימש באותם הימים כתחנת מעבר. עד לחטיפה עברו במחנה כ־70,000 יהודים. ההודעה של ממשלת אוסטריה על סגירת המחנה נתפסה בישראל ובארה"ב ככניעה לדרישות החוטפים. החשש היה שסגירת המחנה היא צעד ראשון במניעת מעברם של יהודים היוצאים מברית המועצות דרך אוסטריה.
גולדה מאיר פתחה את נאומה בסקירת מצבה הבין־לאומי והביטחוני של ישראל. היא ציינה את ההתמודדות עם שלוש מלחמות בעשרים וחמש שנות קיומה ואת העובדה שהמדינות האויבות עדיין מסרבות לשאת ולתת עמה. את ההצדקה לזכותה של ישראל להתקיים גולדה רואה בחוק השבות, החוק המקנה לכל יהודי עלות למדינת ישראל. ואולם, יהודי ברית המועצות מנועים מלעלות אליה באופן חופשי. מאיר מודה למועצת אירופה על מעורבותה במתן אפשרות לכמה מהם לעלות, אך טוענת כי הזכות להגר למקום בטוח חייבת להיות שמורה לכל אדם וכי הכניעה לאיומים אינה לגיטימית.
בנאום הציגה ראש הממשלה את ישראל בתור דוגמה למדינה שוחרת שלום שמיד אחרי ניצחונה במלחמת ששת הימים קראה לשכנותיה להידבר עמה, וחרף סירובם מאפשרת תיירות ערבית ממדינות אויב. לדברי גולדה, מיגור הטרור מחייב עמידה איתנה מול דרישות הטרוריסטים, שכן הצלחתם עלולה לעלות במחיר רב יותר בעתיד. מאיר חוזרת ומזכירה בנאום את השואה ואת הכרת האומות בצורך לייחד קרקע בטוחה ליהודים. היא מזכירה את סירובן של המדינות בוועידת אוויאן בשנת 1938 לקלוט פליטים יהודיים מגרמניה.
אחד הדברים המעניינים בנאום - הוא מה שאין בו - התייחסות למצב המתוח בגבול מצרים וסוריה. הנאום שמתפרסם בחלקים הפנימיים של העיתון מצביע על הנושא שהעסיק באותם ימים את ממשלת ישראל. כותרות אותו גליון, כמו קודמיו, עסקו במה שאירע באוסטריה ובמצבם של יהודי ברית המועצות. בדיעבד אנו יודעים כי השאננות הייתה מופרזת, וכי סכנה קיומית רבצה לפתחה של המדינה. לו הייתה גולדה מאיר מבינה את מצב הביטחון לאשורו, לא הייתה נוסעת כלל לנאום המתוכנן בצרפת.
מועצת אירופה, שהנאום נישא בפניה, היא גוף של מדינות אירופה שנועד לקדם את שיתוף הפעולה ביניהן בנושאים שונים. מושבו של הארגון בשטרסבורג בצרפת. ישראל היא מדינה משקיפה בארגון מאז 1957.
"דבר" היה עיתון הסתדרות הפועלים הכללית והיה מזוהה עם מפלגת העבודה, שבראשה עמדה גולדה מאיר.
