פקודת יום שפורסמה בז' שבט תש"ח אחרי ההתקפה על גוש עציון ב־14 בינואר 1948 ונפילתה של מחלקת הל"ה. הפקודה פורסמה בעלון "החומה - ענייני בטחון והגנה", ביטאונו של ארגון "ההגנה".
הפקודה מעלה על נס את גבורתם של הלוחמים במלחמת השחרור, ובייחוד את אלו המגנים על העיר העתיקה ועל גוש עציון. הפקודה מבקשת לחלוק כבוד אחרון למחלקת הל"ה "שעמדו בקרב בגבורה ונפלו בקרב". היא פורסמה לפני נפילת גוש עציון בידי הירדנים והטבח הנורא שנעשה במגיניו.
הקרב על גוש עציון החל בראשית מלחמת העצמאות והסתיים עם נפילתם של יישובי הגוש בד' באייר תש"ח, ערב הקמת המדינה. בקרבות גוש עציון נהרגו 242 תושבי הגוש ולוחמי 'ההגנה'. ארבעת יישובי הגוש: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים היו נתונים להתקפות קשות, וגם שיירות שניסו להביא גבורת ואספקה לגוש הותקפו, ולא כולן הצליחו להגיע או לחזור.
האירוע שפקודה זו מזכירה הוא ההתקפה הגדולה על הגוש ב־14 בינואר, שבה השתתפו, באופן יוצא דופן לא רק הערבים המקומיים, אלאל גם ערבים ממקומות מרוחקים יחסית, אף שההתקפה הייתה מתוכננת היטב הצליחו מגיני הגוש להדוף את התוקפים ולהסב להם אבדות כבדות. לאחר קרב זה הוחלט לתגבר את הגוש בלוחמים, בתחמושת ובחומרי רפואה. בליל 15 בינואר יצאה מחלקה ובה 35 לוחמים ברגל אל הגוש, א היא נתגלתה והותקפה, וכל אנשיה נהרגו.
בארכיון המדינה שמורים מסמכים המתארים את ההתקפות על גוש עציון, גורלה של מחלקת הל"ה ועד הקרב האחרון על כפר עציון ונפילת הגוש.
