גלוית שנה טובה מראשית המאה ה־20, ובה ייצוגים של השנה שחלפה ושל השנה החדשה. המאייר הוא חיים גולדברג (חגי), והמוציאה לאור היא הוצאת ז. רעזניק שפעלה בוורשה ובניו יורק.
השנה שחלפה מיוצגת בדמות איש מבוגר ומזוקן, חובש כיפה, הטובע בים, ומעליו כתוב "דאס אלטע יאהר", כלומר השנה הישנה. השנה החדשה "ניי יאהר", מיוצגת בדמות אישה צעירה, פרחים בשערה ובידיה, והיא עומדת יציבה על החוף הסלעי ומצביעה על הזקן. בראש הגלויה כיתוב ביידיש שפירושו: "שקעי, שנה חדשה, היעלמי! שקעי עם הכאב והצער שלך, שקעי כבר במעמקי הזמן! שנה חדשה מגיעה עם מזל חדש ושמחה. היא תשחרר את העולם מהצער וחוסר המזל". הגלויה רומזת למתח בין העולם החדש, המיוצג בדמות האישה הצעירה, לעולם המסורת הישן, המיוצג בדמות אדם זקן חובש כיפה.
את הגלויה עיצב חיים גולדברג (חגי), מעצב גרפי שנולד בסוף המאה ה־19 בפולין והיה אחד הגרפיקאים הבולטים במזרח אירופה בתחילת המאה ה־20. בשנות השלושים הוא פרסם שירים וסיפורים בעברית וביידיש בכתבי עת לילדים כגון "עולמי הקטן". בשנת 1943 נספה גולדברג בגטו ביאליסטוק, ובשנה זו נספו גם אשתו ובנו. סיפור חייו והאומנות שלו משקפים את שגשוגה התרבותי של יהדות מזרח אירופה מצד אחד ואת גורלה המר בימי השואה מצד אחר.
שנה טובה היא איגרת ברכה שנהוג לשלוח לקראת ראש השנה. ראשיתו של המנהג לשלוח ברכה לקראת השנה החדשה בימי הביניים בארצות דוברות גרמנית ומשם התפשט לארצות אחרות. האגרות והאיורים הם מקור לא אכזב לתולדות היהודים, מסורותיהם ותרבותם.