קריקטורה שפורסמה כנראה לקראת ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל ב־19 בנובמבר 1977.
בקריקטורה נראה סאדאת חוצה את תעלת סואץ, ששימשה אז קו הגבול בין ישראל ובין מצרים. סאדאת מחייך, ומחזיק בידיו עלי זית, יונת שלום ומפת ארץ ישראל. על המפה מסומנים גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל, כלומר חזרה לגבולות שלפני מלחמת ששת הימים. סאדאת נושא על גבו טילי נ"מ, רימונים וקסדה. המאייר ביקש לרמוז שפיו ולבו של סאדאת אינם שווים. גם הרמטכ"ל דאז, מוטה גור, חשב שמאחורי ביקורו של סאדאת עומדות כוונות נסתרות והזהיר את ראש הממשלה מנחם בגין מפני הביקור. חרף החששות, הביא הביקור לחתימת הסכם שלום בין ישראל ובין מצרים.
בצד ימין של הקריקטורה מופיעה דמותו של "שרוליק", דמות ידועה מאיוריו של המאייר דוש (קריאל גרדוש), המייצגת את מדינת ישראל. שרוליק יושב ומחזיק משקפת לקראת בואו של סאדאת, ולצדו מונח כלי נשק. דמותו של שרוליק מבטאת ציפייה מהולה בחשש. מתחת לדמותו מופיע הביטוי "הטכנאים באים...". ייתכן שהכוונה היא להשוות בין הציפייה לביקורו של סאדאת ובין הציפייה של אנשים לקראת הגעתו של טכנאי לביתם, המלווה בדרך כלל בחוסר ודאות אם הוא יגיע או לא. מעניין לשים לב שהקריקטורה פורסמה על ידי גח"ל - גוש חירות ליברלים, מפלגה שמנחם בגין עמד בראשה בשנות השישים. עתה מנחם בגין הוא המנהיג שהזמין את סאדאת לבקר בישראל.
ביקור סאדאת היה ביקור היסטורי, שכן בתקופה זו שרר בין ישראל ובין מצרים מצב מלחמה רשמי. רק ארבע שנים לפני כן נלחמו המדינות זו בזו וספגו אבדות רבות. ביקורו של סאדאת היה הפעם הראשונה שמנהיג ערבי הגיע לביקור רשמי במדינת ישראל. הציבור בישראל קיבל את סאדאת בכבוד ובהתלהבות.
