מכתבי קוראים שפורסמו בעיתון "מעריב" ב־7 ביוני 1967 ומלמדים על האווירה ביום השלישי למלחמת ששת הימים. כל המכתבים, למעט אחד, עוסקים במלחמה, ותוכנם שופך אור על הבעיות, החששות, הרצונות והתקוות שהעסיקו את האזרחים בזמן המלחמה.

אחד המכתבים נשלח ערב המלחמה מאישה המתגוררת בצרפת לאחייניתה בישראל, ובו היא מביעה את דאגתה לביטחון ישראל. האישה מצרה על שהיא אינה יכולה להשתתף במלחמה, ועל שאין לה בנים שתוכל לשלוח כדי להילחם למען המדינה. "לעתים אני מקללת את גורלי שנולדתי אישה במקום גבר", כך היא כותבת, ומוסיפה "הנני מתפללת שאלוהים יזרים דם אריות ונמרים בעורקיהם של כל הלוחמים הישראלים [...]".

מכתב אחר נשלח מאת י' בן דוד המפציר במדינה להשתמש בטלוויזיה כאמצעי להעלאת המורל בעם ולעידוד החיילים בחזית. "אולי [...]", כותב בן דוד, "נתעלם מבעיות מפלגתיות וחילוניות ונפעיל נשק יעיל הנמצא בידינו: נפעיל את הטלוויזיה! מיד – וללא דיחוי".

במכתב שעליו חתומים תלמידי כיתה י"א בתיכון עירוני ה' בחיפה הם מביעים תסכול לנוכח המצב שנכפה עליהם והיעדר יכולת לתרום באופן משמעותי למאמץ המלחמתי. הם מפצירים בשר החינוך לאפשר להם "לעזור ולמלא את תפקידיהם של המגוייסים הרבים" ובכך לתרום את חלקם לתפקודו התקין של המשק בזמן חירום.

במכתב מאת אליעזר שטיינברג הוא טוען כי בניגוד למה שפורסם בעיתון, הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן פסק כי "מותר לקחת את התפילין בשבת בעת היציאה לגיוס פתאומי בשעת חירום".

הכותב סעיד שלום מראשון לציון מציע להקים חדרי ילדים במקומות עבודה או בקהילה כדי לאפשר לנשים נשואות לעבוד בתעשיות חיוניות וכך לפרנס את המשפחה ולתרום את חלקן למאמץ המלחמתי הכולל.

מן המכתבים עולות נקודות מבט שונות ומגוונות של נשים וגברים, מבוגרים וילדים, דתיים וחילוניים, ישראלים ולא ישראלים בזמן המלחמה. בולטים בהיעדרם דברי ביקורת על הממשלה או הצבא או דיון בסוגיות מהותיות הקשורות במלחמה. הפריט מזמן דיון בתפקיד שמילאה העיתונות בזמן במלחמה, ובאיזו מידה היא הייתה עיתונות מגויסת.