תצלום של חגיגות ט"ו בשבט בכיכר הבימה בתל אביב בשנת 1937. 

בתצלום נראית תהלוכה חגיגית של תלמידי בית ספר. התלמידות והתלמידים צועדים בטורים למקום שיתקיימו בו הנטיעות. התלמידים לבושים בבגדי חג וזרים על ראשיהם. בחזית התמונה צועדת תלמידה הנושאת את חפירה. מקצת התלמידים נושאים כרזות המכריזות על הפרחת השממה. על אחת הכרזות הקריאה "עת לנטוע", ועל כרזה אחרת צירוף של שני פסוקים מפרק ל"ה בספר ישעיהו "פרח תפרח ותגל הערבה".

מנהג נטיעת העצים בט"ו בשבט החל עם הקמתן של המושבות הראשונות. אנשי המושבות הנהיגו טקסי נטיעות שנפוצו ברחבי הארץ, ובשנת 1908 הכריזו קק"ל והסתדרות המורים שט"ו בשבט יהיה חג הנטיעות. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים החל החג לקבל אופי מיוחד. באותה תקופה שררה בארץ הסכמה רחבה על החשיבות הלאומית של "הפרחת השממה". בתצלום שלפנינו אפשר לראות כיצד אידאולוגיה ציונית זו באה לידי ביטוי בחגיגות ט"ו בשבט.