הכתבה מתארת את אחד הדיונים במשפטו של האח דניאל ואת ההתלבטות בשאלה מיהו יהודי.
האח דניאל נולד בשנת 1922 בפולין בשם שמואל אוסוואלד רופאייזן להורים יהודים. הוא פנה למשרד הפנים בבקשה לקבל אזרחות על פי חוק השבות המקנה זכות זו לכל יהודי העולה לארץ. לטענת האח דניאל, אף שהוא המיר את דתו, הוא יהודי בלאומיותו. הכתבה מתארת את מראהו של האח דניאל ואת חילופי הדברים בין שופטי בג"ץ, אגב בירור השאלה אם אדם שהמיר את דתו יכול להיחשב יהודי. השופטים מנסים לברר מה ההבדל בן האח דניאל לבין יהודי אתאיסט או בודהיסט.
בכתבה מופיעים גם פרטים מן הביוגרפיה המיוחדת של רופאייזן, אשר התחנך כיהודי ובנעוריו היה פעיל בתנועת נוער ציונית. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פעל להצלת יהודים רבים והצליח להימלט כמה פעמים מציפורני המשטר הנאצי. בשנת 1942 בהיותו במנזר שבו מצא מקלט, התנצר. הוא קיבל על עצמו את השם "האח דניאל", ובשנת 1945 היה לכומר ונמנה עם מסדר הנזירים הכרמליתי. בזמן מלחמת העצמאות ביקש האח דניאל לעבור למסדר בארץ ישראל. בפנייתו לשלטונות פולין הדגיש רופאייזן את קשריו עם העם היהודי.
בשנת 1958 אושרה בקשתו לעלות לארץ ישראל, והוא פנה למשרד הפנים לקבל מעמד של אזרח על פי חוק השבות. שר הפנים היה מוכן להעניק לו אזרחות אבל לא לרשום אותו כיהודי בסעיף הלאום. בשנת 1962 עתר רופאייזן לבג"ץ. הוא ביקש מהשופטים להורות לשר הפנים להכיר בו כיהודי שעולה לארץ על פי חוק השבות. בסופם של הדיונים הכריעו השופטים כי יהודי שטבל לנצרות חדל להיות יהודי במובן הלאומי של חוק השבות.
