תצלום של המתיישבים הראשונים במושבה מחניים, שנבחרו בידי חברת "אהבת ציון" בעיר טרנוב שבגליציה. התצלום הופיע בעיתון "המגיד", שנה שמינית, גיליון כ"ז, 15 ביולי 1899, עמוד 223.
בתצלום נראים עשרת המתיישבים הראשונים של המושבה מחניים ומצד ימין זיגמונד (שמשון) ברומברג, שניהל את המושבה מטעם החברה "אהבת ציון" עד שחזר לגליציה בשנת 1901. כדי להבדיל בין ברומברג לבין עשרת החלוצים, נדפס שמו לחוד תחת דיוקנו (מימין). המתיישבים מזוקנים, ולבושים מעילים ארוכים בסגנון הלבוש של יהודים שומרי מסורת במזרח אירופה במאה התשע עשרה. מקצתם יושבים ומקצם עומדים, וכולם חובשים כובעים או תרבושים. הלבוש חגיגי משום שיום הצילום ומעמד הצילום עצמו היו יום חג, טקס ממש, שאליו הגיעו המצולמים במיטב מחלצותיהם. הסבר אחר הוא שהתצלום נעשה סמוך לבואם בטרם שינו את לבושם.
הדמות בצד שמאל נראית שונה מעט וזאת בשל "התיקון" שנעשה בתצלום. בראשית הטכניקה של התצלום זמן החשיפה של התשליל לאור היה ארוך מאוד, ולכן הצילום ארך זמן רב, יחסית, שבו אסור היה לזוז. כל תזוזה, ולו הקטנה ביותר, יצרה מראה מטושטש. נראה, שהחלוץ מימין זז, ודמותו היטשטשה. במקרים כאלה, היה נהוג לעשות "ריטוש", כלומר "לתקן" את התצלום באמצעות מכחול וצבע. התיקון בתצלום הזה נעשה בידיים לא מיומנות, ולכן הדמות נראית שונה.
התצלום עצמו נעשה זמן קצר לאחר בואם של המתיישבים לראש פינה בסוף דצמבר 1898, כמה שבועות לאחר שיצאו מטרנוב בדרכם לארץ. התצלום פורסם בעיתון "המגיד", שדיווח לקוראיו על התפתחות המושבה.
במאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים שגשגה הקהילה היהודית בגליציה, וגם התנועה הציונית פרחה בה. החברה "אהבת ציון", שפעלה במסגרת הסתדרות ציוני גליציה, שמה לה למטרה לייסד מושבות בארץ הקודש. ייתכן ששמה של החברה נלקח מן הרומן "אהבת ציון" שכתב אברהם מאפו, והיה הרומן העברי הראשון בעת החדשה.
המושבה מחניים הייתה אחת המושבות שקמו בשנות העלייה הראשונה, ואולם ימיה היו קצרים. הפסקת התמיכה של חברת "אהבת ציון" הביאה לנטישת המושבה, ובסוף שנת 1902 חולקו האדמות לאיכרי ראש פינה. ניסיונות חוזרים להתיישבות במקום נכשלו עד ייסודו של קיבוץ מחניים בשנת 1939. מבתיה הראשונים של המושבה נותרה הקומה הראשונה של בית אחד, מול הכניסה לקיבוץ מחניים.
