העתק של לוח זיכרון להרצל בחתימתו של בוריס שץ.
במרכז הלוח דיוקן מוגדל של הרצל. מצד ימין דמותו של משה המשקיף אל הארץ המובטחת, ומצד שמאל לוח ובו ציטוטים מדברי הרצל בספר "מדינת היהודים" (1896). הרצל כתב "אאמינה כי עוד יקום דור יהודים מופלאים. המכבים עוד יקומו שנית. ועם עוד נחשל הדור הזה, בוא יבוא אחריו הדור הנעלה עליו, הרם - יהודים הרוצים בגאולה, ואשר יגאלו". בתחתית הלוח המשפט המפורסם "אם תרצו אין זו אגדה". הלוח מעוטר במסגרת המזכירה מקדש יווני או שער מפואר. משני הצדדים עמודים מעוטרים התומכים בתקרה מקושתת. העמודים ניצבים על רצפה. במרכז המסגרת העליונה כתוב "לזכר" ובמרכז המסגרת התחתונה: "הרצל".
הציטוט מ"מדינת היהודים" מובא בתוך תבנית המזכירה את לוחות הברית או מצבה. הדמיון ללוחות הברית רומז לדמותו של משה המופיעה בצד ימין, והמצבה יכולה להיות המורשת שהרצל משאיר כצוואה לממשיכיו - על פי פרשנותו של בוריס שץ. גם דמותו של משה מופיעה במסגרת המזכירה את לוחות הברית. כמו משה, גם הרצל הניע את עם ישראל לצאת מן הגלות ולעלות לארץ ישראל, סבל חרפות ותלאות ונפטר בלי שהוא עצמו נכנס לארץ. דברי הרצל על הדור החדש מזכירים את דור מצרים שלא האמין מספיק ולכן לא נכנס לארץ, בעוד דור המדבר זכה להיכנס אליה. גם בציטוטו של הרצל יש דור נחשל ודור חדש שיהיה ראוי לגאולה וירצה בה. ייתכן שבוריס שץ ביקש ליצור רצף ממשה, המנהיג מן העבר להרצל, חוזה מדינת היהודים בהווה ועד לדור היהודים בעתיד שיבחר להיגאל כמו המכבים.
בראש הלוח שהציטוט מופיע בו נראית מנורת שבעת הקנים. המנורה רומזת למכבים המוזכרים בציטוט, האור (הלאומי) הטהור שיודלק מחדש. ייתכן גם שמנורת שבעת הקנים רומזת לחזונו של הרצל ב"מדינת היהודים" על יום עבודה בן שבע שעות ודגל שבעת הכוכבים.
האומן בוריס שץ (1932-1867) נפגש עם הרצל בשנת 1903 והפך לציוני נלהב. שץ הציג בפני הרצל את חזונו להקמת בית מדרש למלאכת אומנות, ובקונגרס השביעי התקבלה ההחלטה על הקמת האקדמיה הישראלית לאומנות בצלאל.
