ברכת שנה טובה ואיור של המושבה פתח תקווה בגלויה צבעונית משנת 1910. הגלויה היא מאוסף המרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים, והמאייר הוא יעקב קלר.
בגלויה נראים שישה ילדים, ארבעה בנים ושתי בנות, משחקים בחץ וקשת. הבנים חובשים כיפות לראשם, והבנות לובשות שמלות בצבע אדום. סגנון הלבוש של הילדים אירופאי. בחלק העליון של הגלויה מופיעה הברכה בעברית "לשנה טובה תכתבו, ובאנגלית A Happy New Year". בתחתית הגלויה כתוב "ל"ג בעומר בקאלאניע [מושבה] פתח תקווה. א"י." בצד ימין חתימת המאייר של הגלויה Jacob Keller.
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה של ספירת העומר, הימים שממוחרת חג הפסח ועד חג השבועות. מקור החג אינו ברור, והוא כנראה קשור במרד בר כוכבא בשנים 132–135 לספירה. לפי התורה, ימי הספירה הם ימי שמחה לקראת חג השבועות, אבל בעקבות מרד בר כוכבא ומותם של תלמידי רבי עקיבא במרד, נוהגים בהם מנהגי אבלות עד יום ל"ג בעומר. לפי המסורת זה היום שבו נפסקה מיתתם.
ל"ג בעומר קשור גם בדמותו של רבי שמעון בר יוחאי, שלפי המסורת מת ביום הזה ונקבר במירון. שני הקשרים אלו באים לידי ביטוי במנהגים השונים: הדלקת מדורות, משחקים בחץ וקשת והילולה במירון.
גלויה זו היא דוגמה למנהג שהחל בארצות הגולה: יציאתם של ילדים ובני נוער לשדות וליערות עם חץ וקשת בל"ג בעומר. יש הסבורים כי משחק זה נוצר לזכר הקשתות והחצים שהיו כלי הנשק העיקריים של המורדים במרד בר כוכבא, אך לדעת אחרים אין למנהג זה כל הקשר היסטורי. לדעתם המנהג קשור לתחילתה של עונת הקיץ, שבה נהגו לצאת לשדות וליערות לטיולים משחקים. לכן יש הרואים במשחקי חץ וקשת ביטוי להשפעה של הסביבה הלא־יהודית ולא מנהג ששורשיו יהודיים.
בעקבות הקמת התנועה הציונית והאדרת דמותו של בר כוכבא כגיבור לאומי שהצליח להקים מדינה ריבונית, אומץ המשחק בחץ וקשת והיה לאחד הסמלים של ל"ג בעומר. מוטיב זה מופיע גם בסמל הגדנ"ע, גדודי הנוער שהוקמו בשנות המנדט הבריטי.
