מפת הקרבות במלחמת העצמאות מהפלישה של צבאות ערב ב־15 במאי 1948 ועד ההפוגה הראשונה ב־10 ביוני 1948. המפה יצאה לאור על ידי קצין חינוך ראשי בצה"ל.
ב־15 במאי 1948, יום לאחר יציאת הבריטים מן הארץ, פלשו אליה צבאות מדינות ערב: מצרים, סוריה, לבנון, עבר הירדן ועיראק. אלה היו צבאות סדירים, ולרשותם עמדו כוחות שיריון, ארטילריה ואוויר. במפה מסומנים האזורים שבהם התרחשה הפלישה, השטחים שנכבשו בידי צבאות ערב כמו היישובים באזור גוש עציון והשטחים שנכבשו בידי צה"ל לדוגמה אזור רחובות. עוד היא מציינת את היישובים המנותקים כמו הר הצופים ואת מצב הגבולות בעת ההפוגה הראשונה. הקו השחור מציין את הגבולות של ישראל עם המדינות השכנות, והקו ירוק את גבולות המדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
צבאות ערב פלשו למדינת ישראל בכמה מוקדים: בצפון פלש הצבא הסורי באזור הכנרת ועמק החולה, ואף הצליח לכבוש שטח קטן באזור המושבה משמר הירדן. בגבול הצפון פלש צבא לבנון לאזור מנרה ומלכיה והגיע עד הגליל התחתון באזור סג'רה. במרכז פלש צבא ירדן באזור ג'נין והתקדם לכיוון עמק יזרעאל וכן מכיוון שכם לאזור השרון. חדירה משמעותית הייתה באזור ראש העין ולטרון ובאזור ירושלים. עוד מסומנים הכוחות שכבשו את גוש עציון וכוח קטן בדרום ים המלח. בגבול הדרומי פלש צבא מצרים בשני צירים – דרך באר שבע לכיוון חברון, ודרך ציר החוף עד אשדוד.
ההפוגה הראשונה נכנסה לתוקף ב־10 ביוני 1948, בעקבות לחצים גדולים של האו"ם. כעבור ארבעה שבועות חודשה המלחמה, ובסיומה שלטה מדינת ישראל על רוב השטחים המצוינים במפה, להוציא את שטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה.
