כתבה שפורסמה בעיתון "דבר", ב־4 בדצמבר 1944 בגיליון חגיגי במלאת שבעיםלחיים וייצמן. כותרת הכתבה "מפעל הפרופ' וייצמן ומקורה של הצהרת בלפור" קושרת בין תרומתו של וייצמן בתחום המדעי להישגיו המדיניים.
הכתבה היא קטע מספרו של דייויד לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה בשנים 1916–1922 "זכרונות מהמלחמה הגדולה – כרך א'". בתחילת הכתבה מתאר לויד ג'ורג' את תהליך הייצור של האצטון בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. האצטון שימש לייצור חומר נפץ לכדורי רובים ותותחים, והוא הופק מכוהל שמקורו בעצים. מאחר שכמות העצים בבריטניה הידלדלה, היה צורך לייבא את הכוהל מארצות הברית, מה שייקר את תהליך הייצור של האצטון.
את הפתרון לייצור אצטון בבריטניה מצא חיים וייצמן, אז פרופסור לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר. לויד ג'ורג כותב כי וייצמן היה מוכן להעמיד את שירותו לרשות המדינה, אך הודיע שיידרש זמן לייצור בקנה מידה תעשייתי. לפי הכתבה "כעבור שבועות אחדים בא אלי (וייצמן) ואמר: הבעיה נפתרה". וייצמן הצליח לבודד חיידק המסוגל להפוך את העמילן המצוי בדגניים, ובפרט בתירס, לתערובת של אצטון בוטיל כוהל". תגלית זו אפשרה לבריטניה לייצר אצטון בכמויות גדולות וסייעה לניצחונה במלחמה
לויד ג'ורג' מספר כי ביקש לגמול לוייצמן על תרומתו. "אמרתי לו:: עשית שרות רב למדינה, ורצוני לבקש את ראש הממשלה שימליץ עליך לפני הוד מלכותו שיעניק לך איזה תואר כבוד. אמר לי (וייצמן) אינני רוצה מאומה לעצמי.
כלום אין דבר שנוכל לעשותו לאות הוקרה על שירותך המועיל לארצנו? שאלתי.
כן, ענה וייצמן, הייתי רוצה שתעשו דבר מה לטובת עמי.
להלן הסביר לי את משאת נפשו בנוגע להחזרת היהודים לארץ הקדושה... זה היה מקורה וראשונה של ההצהרה המפורסמת על בית לאומי ליהודים בארץ ישראל... לפרסומה של הצהרת בלפור המפורסמת... בתגליתו החשובה הצליח ד"ר וייצמן לא רק לעזור לנו לנצח במלחמה, אלא גם לטבוע חותם בר קיימא על מפת העולם."
לויד ג'ורג' מסיים את הכתבה: "זה כל הגמול שהוא מבקש בעמלו. שמו ינון בדברי ימי ישראל כשם נחמיה בשעתו".
הצהרת בלפור היא מכתב ששלח שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח). בהצהרה בריטניה מבטיחה לתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההצהרה הייתה ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית והצעד הראשון בדרך להקמת המדינה. כתבה זו מדגישה את ההשפעה שהייתה לחיים וייצמן על פרסומה של הצהרת בלפור, אך על פרסומה השפיעו גם מניעים דתיים ופוליטיים.
