הגלויה "פסח" מאת האומן היהודי אפרים משה ליליין. הגלויה הוצגה בתערוכת איורים וצילומים של נופי הארץ שהכין ליליין עם מרטין בובר לכבוד הקונגרס הציוני החמישי.

בגלויה נראה יהודי מבוגר, שקוע במחשבות וקצת עצוב. הוא לובש כתונת פסים ועליה גדר תיל. ברקע נראים פסלי הפרעונים, הפירמידות ונהר הנילוס. שמש המאירה את הנהר עולה באופק ובמרכזה המילה ציון. הגלויה מבטאת את השאיפה לגאולה מעול הגלות שתהיה כמו הגאולה שהייתה ביציאת מצרים. ייתכן שבגלויה יש רמז לתפיסת הציונות הרוחנית, שליליין וגם מרטין בובר היו שותפים לה. כמו השמש גם ציון תהיה מרכז רוחני שיאיר לעולם כולו. מעניין לציין שהאיור נוצר בראשית המאה ה־20, אך הדמות של היהודי, ובמיוחד בגד הפסים וגדר התיל, מזכירים את השואה.

האיור "פסח" פורסם בשנת 1902 בכתב העת Ost und West – כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחוכמת ישראל. במאמרים בכתב העת נטען שהיהדות היא תרבות ולא רק דת, ושהיא תרבות ששורשיה במזרח.

הצייר אפרים משה ליליין היה מראשוני האומנים הציוניים וממקימי "בצלאל". הוא היה ציר בקונגרס הציוני החמישי, והיה הצלם שצילם את תמונתו המפורסמת של הרצל עומד במרפסת המלון בבזל. אף על פי שליליין חי רוב ימיו בגרמניה, הוא יצר מאות תחריטים המתארים את נופיה של ארץ ישראל ואנשיה.