הכרזה פונה אל מנהיגי המדינה ומסבירה להם מהם הנזקים בגיוס בנות לצבא. על הכרזה חתומות "בנות הכואבות את כאב האומה". הנימוקים אינם נימוקים הלכתיים אלא כאלה שגם ראשי המדינה מכירים בחשיבותם כמו דמוגרפיה ומוסריות.

הכרזה היא תגובה למודעה שפורסמה בעיתון "במחנה" , ובה איור של חיילת ושני גברים שמנסים להציץ מתחת לחצאיתה. מעל האיור טקסט על שבוע נופש לחיילים הכולל בילוי משותף עם חיילות. הכרזה רואה באיור ובשבוע הנופש דוגמה להידרדרות המוסרית בעקבות שירות הבנות בצבא. לפי הכרזה הפרסום בעיתון מוכיח שגיוס הבנות לצה"ל מוביל את הבנות לפריצות, נוטל מהן את רגש הצניעות ואף פוגע ברצון ובשאיפה להיות אם בישראל. לפי הכרזה, מצב זה בעייתי מאוד ועלול להשפיע על מספר הילדים שייוולדו במדינת ישראל ולגרום לפער דמוגרפי בין היהודים לערבים בארץ. 

נשים השתתפו במאבק להקמת המדינה הן כלוחמות במחתרות השונות והן במלחמת העצמאות. לאחר הקמת המדינה נחקק חוק שירות ביטחון שהטיל חובת גיוס גם על נשים, אבל העניק פטור משירות מטעמי הכרה דתית. הרבנות הראשית התנגדה לגיוס נשים לצה"ל ודרשה לפטור מגיוס לא רק בנות דתיות. בהודעה שפרסמה קבעה הרבנות "שגיוס נשים אפילו פנויות - במסגרת צבאית באיזו צורה שהיא, אסור בהחלט!"​