"סדר נשים" הוא סידור תפילה בלדינו הכולל תפילות, ברכות ומצוות המיוחדות לנשים. עוד הסידור כולל את ההגדה של פסח. נראה שהסידור נדפס בסלוניקי בסביבות שנת 1550 או בשנת 1565. גובהו של הסידור הוא 11 ס"מ והוא נערך על ידי רבי מאיר בנבנשתי, שאף תרגם את התפילות ללדינו. שמו של העורך נשמט, אך הסידור נזכר בהקדמה לספר "שלחן הפנים" ומכאן ההשערה על זהות המחבר.

בסידור מופיעה הקדמה בעברית, ובה המחבר מתלונן על ההזנחה בחינוכן של בנות ישראל: "אין דורש ואין מבקש להדריך וללמד אותן, לא האב את בתו ולא האיש את אשתו". הוא מסביר כי הגברים נמנעים מללמד את הנשים כיצד להתפלל משום שהם חוששים שהתפילות ארוכות מדי, ולכן הנשים יזניחו את הטיפול בילדיהן. לפיכך הוא מציע בסידור תפילות מקוצרות. עוד חידוש מעניין בסידור הוא השמטת הברכה "שעשני כרצונו'' מברכות השחר.

במאה ה־16, זמן חיבור של הסידור, מנתה הקהילה היהודית בסלוניקי מנתה כעשרים אלף יהודים, רובם סוחרים. היהודים הצטיינו גם באריגת דברי משי, בצביעת צמר ובייצור תכשיטים; גם במכרות הזהב והכסף בסביבה עבדו יהודים רבים. בקהילה חיו תלמידי חכמים דוגמת ר' שלמה הלוי אלקבץ בעל "לכה דודי" וכן התקיימו בה ישיבות, בית מדרש לפיוטים ובית אולפנה למדעים. 

אף שהסידור בלדינו מלמד על זיקתה של הקהילה למסורת היהודית, נראה שנשים רבות לא ידעו עברית. עדויות מן המאה ה־17 מלמדות שהיה חזן לנשים, שהתפלל בעברית: "יש חזן קבוע לנשים שאינן יודעות לשון הקודש ומוציא עצמו מתפילת לעז". מאה שנה אחר כך הוטל על כל גבר בקהילת סלוניקי ללמד את אשתו תפילה אחת לפחות. 

רק עותק אחד של הסידור הזה נותר בעולם, והוא שמור באוספי הספרייה הלאומית. בעותק הזה חסר הדף האחרון שמוזכר בשער הספר ובו "אלף בית עם הנקודות" - לוח שנועד להדריך את הנשים כיצד להשתמש בלדינו באותיות עבריות.