תצלום של ילדים מדליקים נרות חנוכה בגבול תל אביב־יפו. התצלום פורסם בעיתון "דבר לילדים" בדצמבר 1947, כשבארץ התחוללו כבר קרבות מלחמת העצמאות בין יהודים לערבים.

לפי ההלכה יש להדליק נרות חנוכה במקום שאפשר לראותם מבחוץ, משום שהנרות נועדו לפרסם את נס חנוכה. הדלקת הנרות מחוץ לבית ובקרבת העיר הערבית יפו הייתה לא רק דרך "לפרסם את הנס", אלא גם לבטא ביטחון בעת מלחמה. היא נועדה לאותת לערבים שהיישוב היהודי ממשיך בחייו וחוגג את החגים גם בזמן התקפות וקרבות.

מלחמת העצמאות החלה יום לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה. לפי גבולות תוכנית החלוקה הייתה תל אביב מרכז המדינה היהודית העתידה לקום. בניגוד לערים אחרות, היא לא הייתה עיר מעורבת, ולא הייתה נתונה בסכנה של מצור או ניתוק. עם זאת, תל אביב הייתה מוקפת מכל עבריה בכפרים ערבים עוינים, ומדרום לה שכנה יפו, מובלעת ערבית בשטח המדינה היהודית. על הדרכים לתל אביב וממנה שלטו הכפרים הערביים יאזור וסלמה, והתחבורה הפכה לשדה קרב. בדצמבר 1947 תקפו תושבי הכפר סלמה שכונות ספר כשכונת התקווה, וצלפים שהתמקמו בשטחים שולטים כמסגד חסן בק צלפו לכיוון העיר וגבו את חייהם של עשרות קורבנות.