כתבה בעיתון "על המשמר" המדווחת על ישיבת הכנסת ב-1949 שבה הודיע ראש הממשלה דוד בן־גוריון על העברת מושב הכנסת ומשרדי הממשלה לירושלים. החלטה זו התקבלה בתגובה להחלטת האו"ם על העברתה של ירושלים לשליטה בין־לאומית ("בינאומה של ירושלים"). 

הכתבה מביאה את עיקרי דבריו של בן־גוריון ובעיקר האמירה כי ירושלים היא בירת ישראל הנצחית ומדינת ישראל אינה יכולה ואינה רוצה לאפשר את הפיכתה לעיר בין־לאומית. עוד היא מדגישה את המחויבות לשמור על חופש הפולחן במקומות הקדושים. הכתבה מצטטת את דברי בן־גוריון "בסערת המלחמה, כשירושלים היתה נתונה במצור, היינו נאלצים לקבוע זמנית מושב הממשלה בקריה, על יד תל אביב, אולם למדינת ישראל היתה ותהיה רק בירה אחת - ירושלים הנצחית...עד סוף כל הדורות".

השאלה כיצד להגיב על החלטת עצרת האו"ם בדצמבר 1949 על בינאום ירושלים עוררה מחלוקת בקרב חברי הממשלה. ושר החוץ משה שרת, שחשש מהתגרות באו"ם, אף הגיש את התפטרותו, אך היא נדחתה. רוב הציבור תמך בהחלטה להעביר את מוסדות השלטון לירושלים וביסוס מעמדה כבירת ישראל.