"הנני להודיע צערי ברבים" היא כתבה שפרסם אהרון משה בוימגרטן בשנת 1872 בעיתון "חבצלת". הכתבה כתובה בכתב רש"י.
בכתבה מספר בוימגרטן כיצד מתנכלים לו גבאי כולל הונגריה וכל זאת משום שהעז לפתוח בית מדרש על שם רבו החת"ם סופר. לדבריו הם חוששים כי לצורך הקמת בית הכנסת הוא ינסה לגייס תרומות, וכך יקטן סכום התרומות שמגיע אליהם. הוא מכנה אותם "מחרחרי ריב" ושואל זועק "הנשמע כזאת? אשר גבאי וממוני צדקה יתנו חיתתם [יטילו פחד] בארץ החיים? שומו שמיים על זה!"
בוימגרטן מסביר כי המחלוקת החלה לאחר שבגיליון 36 של "חבצלת" פרסם בנו ידיעה על הקמת בית המדרש. לדבריו מאז הזדקן קשה לו ללכת מרחק רב עד לבית הכנסת, מה עוד שבזכות הקמת בית הכנסת החדש סמוך למקום המקדש אגב סיכון עצמי "נתישב המקום הזה". זאת עוד, אפילו המתנכלים לו כעת התפללו בבית הכנסת הזה. הוא מסיים בהצהרה כי לא חשב לגייס כספים להקמת בית הכנסת "כי לא זאת דרכי בקדש" וכל מטרת הפרסום של בנו הייתה רק לתת כבוד למשפחת סופר, החתם" סופר ובנו אברהם שמואל בנימין סופר.
אהרון משה בוימגרטן היה מצאצאי תלמידי החת"ם סופר שעלו לירושלים במאה ה־19. הוא התגורר ברחוב חברון בעיר העתיקה, שלא היה אז מיושב ביהודים, ושם יסד את בית המדרש והישיבה "אהל משה" לזכר רבו הרב משה סופר זצ"ל.
הכתבה ממחישה את אורח החיים של בני היישוב הישן בירושלים שהתפרנסו מכספי "החלוקה" – תרומות שנאספו מיהודים בחו"ל לתמיכה ביהודי הארץ המקיימים את מצוות ארץ ישראל בגופם.
פרסום הדברים בעיתון "חבצלת" איננו מקרי, שכן עיתון זה שימש בה לתומכים ביישוב ארץ ישראל ומתנגדים להתבססות היישוב היהודי בארץ על כספי החלוקה.
