זוהי כרזה המזמינה את הציבור הרחב ללמוד עברית וערבית, שפורסמה על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל בשנת 1929.
הכרזה פורסמה בעיצומן של שנות העלייה הרביעית (1931-1924), בתקופה שבה רבים מתושבי הארץ לא הכירו את השפה העברית על בורייה.
הכרזה מדגישה שהלימודים יתקיימו בערב ולכן לא יפריעו לפועלים לעבוד.

בתקופת העלייה הרביעית עלו לארץ כ-70 אלף איש. מחצית מן העולים הגיעו מפולין, כחמישית מברית המועצות ושאר העולים הגיעו מליטא, רומניה, עיראק, תימן ומדינות נוספות.
העולים החדשים שהגיעו לפני התקופה הזו, נעזרו בתהליך הקליטה בשירותים שקיבלו מהמפלגות: המפלגות הן שסייעו לעולים במציאת עבודה, במתן שירותי בריאות ובלימוד השפה העברית. בעלייה הרביעית, נעשה ניסיון למנוע את מעורבות המפלגות בקליטת העולים ולהציע לעולים שירותים ממסדיים יותר באמצעות "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל".