ספר האטלס הוא חלק בלתי-נפרד משיעורי הגאוגרפיה. בוודאי תופתעו לגלות שהאטלס הראשון שהודפס בעברית, בשנת 1925, יצא לאור על ידי זאב ז'בוטינסקי וד"ר ש' פרלמן.

האטלס הודפס בלונדון ונועד לשימושם של תלמידי
בתי הספר היהודיים. דומה שמחברי האטלס היו מודעים היטב לחלל שהם באים למלא, שכן כך הם כותבים בתחילתו:
"האטלס הנתון בזה נועד בעיקר לשימוש בית-הספר העברי. ואולם סבורים היינו, כי במצב זה של חוסר ספרים שימושיים בעברית אין לנו לעוג עוגה ולהצטמצם בתחומי הנחוץ לתלמיד, כי חובה עלינו להרחיב מעט את הגבולות, למען יוכל הספר לספק באיזו מידה גם את צורכי כל איש המבקש ידיעה מ"הגאוגרפיה העברית".

העורכים אף הסבירו כי אין הם מכניסים לאטלס מפות של מדינות בודדות, כי אם מפות של קבוצות של מדינות. מטרתם המובהקת הייתה למפות את התפוצות היהודיות בעולם, שמטבע הדברים גבולותיהן לא חפפו בדיוק לגבולות המדיניים.

בחלוף כמעט 90 שנה מפרסומו, האטלס הוא מסמך תרבותי מרתק. גם מן הבחינה הלשונית מעניין לראות את התלבטויותיהם של ז'בוטינסקי ופרלמן בתעתיקים של שמות לועזיים. העורכים התמודדו עם השינויים המהירים שחלו בעולם תוך כדי הכנת האטלס, שהרי הם עבדו עליו שנים מעטות לאחר המהפכה ברוסיה והקמת ברית המועצות על כל התמורות המדיניות והגאוגרפיות שאירעו בעקבות כך.
העובדה שמדובר באטלס שנערך כ-15 שנה בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והתרחשות השואה שכילתה כשליש מיהודי העולם, גורמת לנו להסתכל בזהירות על שפע הנתונים הנמסרים בו על אודות קהילות היהודים, ואף ניתן לומר בחרדה של מי שיודעים מראש מה עומד להתחולל.

עניין מיוחד יש במפות ארץ ישראל הכלולות באטלס. שאלת גבולות הארץ אינה עניין פשוט, כמובן, גם לא בשנת 1925.

מעניין לשים לב ליישובים המופיעים במפת ארץ ישראל ולאלה שלא... באזור תל אביב מופיעים בני ברק, מקווה ישראל, שרונה ווילהלמה (מושבות הטמפלרים) והמושבות פתח תקווה ועין גנים. בני ברק מופיעה דרום-מערבית לתל אביב, אך אין זכר לרמת גן. במקום שבו נמצאת כיום הרצליה מופיע סימון לאפולוניה, ומשם ועד לחדרה – אין התיישבות כלל.
באזור חוף הכרמל בולטת קבוצת "מושבות הברון" – זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה, שפיה ובת שלמה וכן יישובי עמק יזרעאל. נוסף על ההתיישבות היהודית מופיעות גם ערים ערביות וכפרים ערביים, וליד חלקם כתוב גם שם עברי, למשל עין גנים (ג'נין).

מעניין לציין שעל המפה מופיעות גם נקודות מההיסטוריה היהודית כגון שילה, גלגל, תרצה, ציפורי, יודפת וסרטבה.
עוד פרט מעניין הוא ההבדלים בשמות המקומות, למשל מפרץ חיפה קרוי במפה זו "מפרץ עכו", והעיר חיפה כתובה כך: חיפא.