בראש הגלויה מופיע הכיתוב "לשנה טובה" ובמרכז הגלויה מופיעים שני איורים: הסולטן עבד אלחמיד מימין ובנימין זאב הרצל משמאל. מעל דיוקנו של הסולטן כתוב הפסוק: "לב מלך ביד ה'", ומעל דיוקנו של הרצל כתוב: "יברכך ה' מציון".

עבד אלחמיד השני היה סולטן האימפריה העות'מאנית בשנים 1876–1909. בנימין זאב הרצל היה מייסד התנועה הציונית. הרצל האמין שהגשמת הציונות תלויה בהשגת צ'רטר – רשיון עלייה של יהודים לארץ ישראל, ולשם כך יש להתחיל במשא ומתן עם התורכים ששלטו בארץ. המשא ומתן נוהל בעקיפין באמצעות מתווך וללא תוצאות. רק בשנת 1901 הסכים הסולטן לפגוש את הרצל. בשיחה שנמשכה שעתיים הציע הרצל לסייע בכיסוי חובותיה של האימפריה, וזו בתמורה תפתח את שעריה בפני היהודים. הסולטן הסכים להתיישבות קטנה ומפוזרת ודרש כי המתיישבים היהודים יקבלו על עצמם נתינות עות'מאנית כולל שירות בצבא. ואולם ניסיונותיו של הרצל לגייס את הכספים הדרושים למימוש התוכנית נתקלו בקשיים, והוא לא הצליח להשיג את הכסף הדרוש לפתיחת משא ומתן רציני עם התורכים.

ראשית המאה ה־20 ידועה כ"תור הזהב" של גלויות הדואר, והגלויה הפופולרית ביותר בקרב היהודים הייתה גלוית "שנה טובה".  גלויה זו היא אחת מסדרת גלויות עם דיוקנאותיהם של הרצל, נורדאו, אמיל זולא ואלפרד דרייפוס, והיא הופקה לקראת ראש השנה תרס"ב (1901), כמה חודשים אחרי פגישת הרצל והסולטן.