חוברת  בשם "'דביר' ו'מוריה', סקירה קצרה על גידולם והתפתחותם". החוברת יצאה לאור בשנת תרפ"ו (1926) בניו יורק. ביאליק סוקר בחוברת את התפתחותן של הוצאות הספרים "מוריה" ו"דביר" עד שנת 1926. הוא מביע את דעתו על חשיבותן של הוצאות הספרים הללו ומתאר את תרומתן להתפתחות התנועה הלאומית היהודית.

"מוריה" הייתה הוצאה שנוסדה באודסה בשנת 1901, וכדברי ביאליק פעלה שם כדי "לחדש את פני החינוך העברי, שנתרוקן אז לגמרי מתכנו הלאומי והאנושי, ולמלאותו תוכן חי וממשי באמצעות סדרי ספרים מעולים [...]". פעילות זו ידועה בשם "עבודת ההווה", כלומר חיזוק הרגש והזהות הלאומיים על ידי לימוד של תכנים עברים ויהודיים בשפה העברית.

מלחמת העולם הראשונה הפסיקה את עבודתה של הוצאת "מוריה", והמהפכה הבולשביקית הביאה לסגירתה הסופית. במקומה הוקמה הוצאת" דביר", שפעלה בתחילה גם בגרמניה וגם בארץ ישראל והחל משנת 1924 רק בארץ ישראל. מטרותיה של הוצאת "דביר" היו רחבות יותר מאלה של הוצאת "מוריה". שאיפת "דביר" לפי ביאליק הייתה "לעשות את ארץ-ישראל למרכז רוחני ולמקור שפע תרבוּתי לכל בני הגולה ובית-כּנוּס לכל גנזי האומה בעבר וטובי יוצריה". 

עוד הבדל בין ההוצאות היה קהל היעד. הוצאת "מוריה" ביקשה לספק ספרי לימוד לתלמידי בית הספר העברי המודרני, בעוד "דביר" התמקדה בהוצאת יצירות ספרות לקהל הבוגר, במיוחד הוצאה לאור של ספרות חכמת ישראל ושירת ימי הביניים.