איגרת ברכה לשנה טובה בצבעי שחור־לבן המתארת את טקס הדלקת המנורה בבית המקדש לאחר טיהורו בידי החשמונאים.

בגלויה נראה הכוהן הגדול יוצק שמן להדלקת המנורה. הכוהן לובש מעיל שבשוליו פעמונים, על כתפיו האפוד ולראשו מצנפת. אחת הדמויות המתבוננות בטקס ההדלקה מחזיקה מגן, אולי חייל ששב זה עתה משדה הקרב.

ביום כ"ה בכסלו שנת ‏164 לפסה"נ, היום שבו חולל המקדש על ידי הסלווקים שלוש שנים קודם לכן, טיהר יהודה המקבי את המקדש. כאשר ביקשו החשמונאים לחדש את עבודת המקדש, הם מצאו רק כמות קטנה של שמן טהור. הכמות יכלה להספיק להדלקת המנורה למשך יום אחד, אך היא הספיקה לשמונה ימים. נס פך השמן מופיע בתלמוד כאחת הסיבות לחגוג את חג החנוכה.