ה' אלהינו

• לֶקַח טוֹב - כינוי לתורה. על פי התקבולת במשלי ד, ב: "כִּכִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ."
• דֹּודִי יָרַד לְגַנּוֹ - משל לקב"ה, שירד לעולם שלנו לתת נו את התורה. הלשון על פי שיר השירים ו', ב': דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם --לִרְעוֹת, בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט, שׁוֹשַׁנִּים.
• וּכְכַלָּה קִדְּשָׁנוּ - היחסים בין האל לעם ישראל משולים לכלה וחתן. יום מתן תורה הוא יום הקידושין.
• בְּמִצווֹתָיו צִוָּנוּ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב - עֲשֵׂה טוֹב הן מצוות עשה, מה שעל האדם לעשות; סוּר מֵרָע כל המצוותהן מחולקות למצוות עשה ומצוות לא תעשה , מה שאסור לעשות. שיבוץ מתהלים (לד, ט"ו).- שהם למעשה סור מרע - מצוות לא תעשה, ועשה טוב - מצוות עשה.
• וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ... חָתָן כַּלָתוֹ קִדֵּשׁ - על פי המדרש, יום מתן תורה חל ביום שבת. יום השבת הוא יום בו עם ישראל והקב"ה מתקדשים. הפייטן מציג את הזמנים שמסמנים את החיבור של עם ישראל והקב"ה - מתן תורה זהו הזמן המרכזי והראשוני להתקדשות, והשבת, בה כל שבוע מחדש החיבור מתרחש.

• חָתָן כַּלָתוֹ קִדֵּשׁ...כְּשֶׁבֶת אַחִים מַה טוֹב - הישיבה המשותפת של האל עם ישראל היא כשבת אחים עליה נאמר בתהלים קלג, א: הִנֵּה מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד
• הוּא יוֹם שִׁשָּׁה לַחֹדֶשׁ - מה הקשר?מתן תורה חל ב-ו' בסיון, היום הששי של החודש.
• דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה - שיבוץ משיר השירים (ב, ד) המבטא את האהבה שהאהבה היא דגל היחסים בין ה' לבין עם ישראל. על פי שיר השירים ב, ד: " הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה"
• דּוֹדִי דָגוּל מְרְבָבָה - דברי שבח ואהבה לאל, המכונה דוד. אף זה שיבוץ על פימ שיר השירים (ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה.
• ה' מִסִּינַי בָּא - כך מתאר משה את מעמד הר סיני ומתן תורה בשירת האזינו (דברים לג, ב), מתוך ברכת משה לשבטים לפני מותו בדברים לג, ב: וַיֹּאמַר, יְהוָה ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ-- הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ.
• וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב - הפסוק המקראי נאמר על משה בלידתו (בשמות ב', ב).': וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים כאן הכוונה לתורה.
• אָנוֹכִי וְלֹא יִהְיֶה - אלו שתי הדברות הראשונות העוסקות ביסוד האמונה:. שמות כ', ב ודברים כ, ו: אָנֹכִי יְהוָה ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: . לֹא- יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים , עַל- פָּנָי (שמות כ, ב; דברים כ, ו)..
• דָבָר מֵמִית וּמְחַיֶּה - מצוות האמונה בה' אחת משלושת המצוות שנאמר עליהן 'יהרג ואל יעבור', בעוד ששאר המצוות יש לעבור עליהם אם חייו עומדים מנגד. האמונה היא שנותנת חיים לאדם. האדם ללא אמונה נחשב האדם כמת. במקור נאמר הביטוי על האל עצמו, בתפילת חנה: ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל (שמואל א ב, ו)., וכן נותן חיי עולם הבא. ומי שעובר על מצווה זו ממית עצמו.
• הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה הוּא הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב - הקב"ה. אחד מיסודות האמונה היא נצחיות ה'.
• לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שְׁמוֹ - הדיברה השלישית - לא להישבע בשם ה' שבועת שקר. : שמות כ', ו: לֹא תִשָּׂא אֶת- שֵׁם- יְהוָה ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא (שמות כ, ו)..
• יוֹם הַשַּׁבָּת מְנוּחָה לֹא יָגוֹן וַאֲנָחָה - הדיברה הרביעיתי - לשמור שמירת השבת, שבו האדם מצווה לנוח ולהתענג. שמות כ, ז: זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שבת יום שביתה, ויש אף איסור להתענות בו.
• קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה - יום של שמחה. קול ששון וקול שמחה נאמר על חתן וכלה. שבת זהו היא יום של זיווג ומפגש בין הקב"ה ועם ישראל - יום של חתונה בין העם לאלוהיומדומה לחתונה בין חתן וכלה.
• וְהִנֵּה הָאוֹר כִּי טוֹב - מרמז על האור שנברא ביום הראשון (וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, בראשית א, ד) ונאמר עליו נאמר שנגנז לצדיקים. על פי בראשית א, ד: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב. בשבת, יום שיש בו מעין עולם הבא, מתגלה חלק מהאור הזה.
• אִם תְּכַבֵּד כָּל יָמֶיךָ אָבִיךָ וְאִמֶּךָ אֹרֶךְ יָמִים וְגַם טוֹב - הדיברה החמישית, אחת המצוות הבודדות שמובטח עליה שכר במפורש: שמות כ, יא: כַּבֵּד אֶת- אָבִיךָ, וְאֶת- אִמֶּךָ-- לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ. זוהי אחת המצוות הבודדות שמובטח עליה שכר מפורש (שמות כ, יא).
• צֶלֶם אֱלֹהִים וּדְמוּת לֹא תִרְצַח כִּי מוֹת תָּמוּת - הדיברה השישית: - לא תרצח. האדם נעשה הוא בצלם אלוהים ועל כן מי שרוצח רוצח כביכול את דמותו של ה'.בדמות האל על פי בראשית א, כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. רוצח האדם רוצח את דמותו של ה'
• גָּם חַיּוֹת גַּם בְּהֵמוֹת - גם בעלי חיים אין לרצוח שלא למטרות מותרות.הפייטן מציין שלא ירצח לשם הרצח גם בעלי חיים
• יְשַׁר חַיִל לֹא תִנְאָף - הדיברה השביעית השביעי.
• יֶחֱרֶה אָף -- יכעס.
לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף ה' לא יכעס, אף לא מלאך
• אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב - שמירה על 'לא תנאף' מביאה לאריכות יימים טובים. שיבוץ מתהלים לד, יג: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.
• רָחֹק תִּרְחַק לֹא תַעֲשֶׂה - אל תעבור על מצוות 'לא תעשה'.להתרחק ממצוות לא תעשה
• לֹא תִגְנֹב לֹא תְכַסֶּה - הדיברה השמינית - 'לא תגנוב'. הפייטן מוסיף 'לא תכסה' - לא תגנוב לגנוב דעת.
• אֱמֶת קְנֵה אַל תִּמְכֹּר - הדיברה התשיעי - ת לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר (שמות כ, יב). 'לא תענה ברעך עד שקר' - קנה אמת, שלא תהיה דובר שקרלדבוק באמת ולא בשקר.
• לֹא תַעֲנֶה כְשִׁכּוֹר - שיכור מהדהד המצלול 'עד שקר' לא אל תהיה כשיכור שלא שולט במצבובמעשיו. המצלול של המילה שיכור מהדהד את המלים 'עד שקר'.
• לֹא תַחְמוֹד זָכֹר תִּזְכֹּר - הדיברה העשירית:, שמות כ', יג: לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (שמות כ, יג).
• וּמִצְווֹת אַל תִּמְנַע טוֹב - קריאה לאדם שלא יעבור על המצוות ובכך ימנע טוב מהמי שלא מקיים המצוות מונע הטובעולם. השיבוץ לקוח ממשלי (ג, כז): אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת.קריאה לאדם שלא יעבור על המצוות ובכך ימנע טוב
• חֲסִין קָדוֹשׁ ... זַךְ וְיָשָׁר - תארים לשל הקב"ה.
• חַסְדְּךָ מֵחַיִּים טוֹב - חסדו של ה' טוב מהחיים. עשרת הדברות הן המצוות המרכזיות שלפי תפיסות מסוימות מייצגות את המצוות כולן. המקיים אותן ואת המצוות כולן זוכה לחסדו של ה', וזה טוב מחיים, ואף נותן חייםהלשון על פי תהלים (סג,ד ): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.