audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שמו מפארים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שמו מפארים
מעגל השנה ימים נוראים;ראש השנה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • שְׁמוֹ מְפָאֲרִים עֲדַת חֶבְלוֹ – עם ישראל מפאר את שם הקדוש ברוך הוא. 'עֲדַת חֶבְלוֹ' – כינוי לישראל, על פי דברים לב, ט: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.  וְנַעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ הִלּוּלוֹ – במקביל, גם מלאכי מרום מהללים ומעריצים אותו. 'אראלים' – מלאכים, על פי ישעיהו לג, ז: הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. 'קֹדֶשׁ הִלּוּלוֹ' – צירוף המתאר את המלאכים כמי שמהללים ומקדשים את האל. מיוסד על ביטוי מושאל מהקשר אחר, ויקרא יט, כד: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'.  וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ – הכל סביבו מבטא את כבודו. מיוסד על תהלים כט, ט: קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד. יש מפרשים כי ההיכל המדובר כאן הוא הר סיני, או בית המקדש, אולם לפי פשוטו הכוונה להיכלו ממש, מקום בו הוא מוקף במלאכים המשבחים אותו. הבית הזה רומז לחטיבת פסוקי ה'מלכויות' בתפילת ראש השנה.  קָדוֹשׁ – תמצית שבח האל בהיכלו של-מעלה, ובקרב ישראל בארץ, טמון בהקדשתו; מילה זו עומדת במוקד ה'קדושה' הנאמרת בתפילת ה'עמידה', ובמרכזה ציטוט מישעיהו (ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. אפשר שבפיוטנו היא נועדה להיאמר בידי הקהל, כמענה לדברי החזן והמקהלה.  שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו עוֹד יְשׁוּבוּן לְבִצָּרוֹן – עם ישראל עוד ישוב לירושלים, עיר מבצרו. מיוסד על זכריה (ט, יב): שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ.  נִדְבָּרִים יְרֵאָיו בְּהַכְשֵׁר וְיִתָּרוֹן וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן – כשעובדי ה' כראוי עוסקים בתורה ובמצוות ('בְּהַכְשֵׁר וְיִתָּרוֹן'), הקדוש ברוך הוא מקשיב וזוכר אותם לטובה. על פי מלאכי (ג, טז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. הבית הזה רומז לחטיבת פסוקי ה'זכרונות' בתפילת ראש השנה.  שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם וּבְרִית לֹא-תוּפַר – הפייטן קורא לקהלו להיטיב את מעשיהם, כדי להבטיח שהברית בין הקב"ה לישראל תתקיים. מיוסד על מדרש ויקרא רבה (פרשה כט, ו): "ר' ברכיה פתח: 'תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו' (תהלים פא, ד)... 'בחדש' – חדשו מעשיכם; 'שופר' – שפרו מעשיכם. אמר להן הקדוש ברוך הוא: בני, אם שפרתם מעשיכם, אני עושה לכם כשופר שמכניס בזו ומוציא בזו [=ומזכה אתכם בדין]. אימתי? בראש השנה, בחדש השביעי באחד לחדש". יש בקריאה זו רמז גלוי לשופר, מצוות היום (ולפסוקי ה'שופרות' בתפילת ה'עמידה');  נַאֲקַתְכֶם יַאֲזִין שְׁחָקִים שִׁפָּר – ה' ישמע לזעקתכם. 'שְׁחָקִים שִׁפָּר' הוא כינוי לאל שברוחו ברא שמיים יפים. מיוסד על איוב כו, יג: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ.  וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר – צעקתכם תמצא חן בעיני הקב"ה יותר מקרבן. שיבוץ מתהלים (סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס.  שִׁבְטֵי מְקֹרָאֲךָ עַלֵּה וְהַמְשֵׁל – פנייה לאל לרומם את עם ישראל. הצירוף 'שִׁבְטֵי מְקֹרָאֲךָ' על פי ישעיהו (מח, יב): שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.  נְטִישׁוֹת צָרִים בַּהֲתִזְּךָ לְנַשֵּׁל – הסר ונשל את האויבים, המדומים לענף פולשני שיש לכרתו; הדימוי מיוסד על ישעיהו (יח, ה): כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.  כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל – הקב"ה עתיד למלוך ולמשול כולן בעולם כולו. שיבוץ מתהלים (כב, כט): כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. בית זה מכוון זו לפסוקי ה'מלכויות' שבתפילה.  שְׁבוּתֵנוּ מִמֶּרְחָק עֲלוֹת לְהַר קָדְשׁוֹ – ייחול לשוב ישראל מן הגלות לציון.  וּנְפָאֲרֶנּוּ תָמִיד בִּדְבִיר מִקְדָּשׁוֹ – כאשר נשוב להר הקודש, נוכל לפאר את ה' במקדשו. הצירוף 'בִּדְבִיר מִקְדָּשׁוֹ' על פי תהלים (כח, ב): שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ.  כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ – נפאר אותו על שזכר את הבטחתו וגאל אותנו. שיבוץ מתהלים (קה, מב): כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. בית זה רומזת מכוון לפסוקי ה'זכרונות' בתפילת ראש השנה.  שֶׁבַח מִגְדַּל עוֹז שֵׁם הַגָּדוֹל נֶצַח בְּתִתּוֹ לְמַלְכּוֹ עֹז וּמִגְדֹּל – נראה שיש לפרש שורה זו בהשראת מדרש תהלים (יח, לו): "ומהו 'מגדול', שנעשה להם מלך המשיח כמגדל, וכן הוא אומר 'מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב' (משלי יח, י)". ומכאן, כנראה: שבחו של מלך המשיח, שזכה לעוצמה מיוחדת מאת הקב"ה, טמון בכך שבמעשיו הוא ממליך את הקב"ה בעולמו.  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל – בעת הגאולה, בבוא המשיח, יישמע קול שופר ויבשר על קץ הגלות. שיבוץ מישעיהו (כז, יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. פסוק זה נאמר בפסוקי ה'שופרות' בתפילת ראש השנה.  כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אֶרֶץ – כל העמים; שיבוץ מישעיהו (יח, ג): כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. אף פסוק זה נאמר בפסוקי ה'שופרות' בתפילת ראש השנה.   יֹאמְרוּ תָמִיד הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ – ישבחו את האל על פועלו. שילוב קטעי שיבוצים מתהלים (מ, יז): יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ, עם תהלים (קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.  וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – אז תהיה מלכות ה' בעולמו שלמה. שיבוץ מנבואת זכריה (יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. הפיוט נחתם שוב ברמז לחטיבת ה'מלכויות' בתפילת ראש השנה, אלא שהפעם, בשונה מן הארמז לה בתחילתו, מלוכת ה' היא תופעה אוניברסלית, ולא רק כזו הידועה לישראל ולמלאכים לבדם. הבית האחרון של הפיוט מורכב כולו משיבוצים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?