ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
דרכי שבעה רועים דַּרְכֵי שִׁבְעָה רוֹעִים זְכֹר לְעָם שֶׁנִּדְכָּאוּ כִּי כָלוּ בַנְּגָעִים וְעַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בָּאוּ סְלַח נָא לַעֲווֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים שֶׁעָווּ וְשֶׁחָטְאוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ נְקָמוֹת מֵהֶם הָסֵר וְהוֹפַע מִמְּרוֹמֶךָ כַּמָּה פְעָמִים תְּיַסֵּר נַחֲלָתְךָ וְעַמֶּךָ טוֹבוֹת מֵהֶם אַל תְּחַסֵּר כִּי הֵם קְרוּאִים כַּרְמֶךָ וְהַשְׁמִיעֵם קוֹל מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם יִהְיוּ כְאַיִן נֶגְדֶּךָ כָּל עֲווֹנוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי הֵמָּה יְדִידֶיךָ וְסוֹדְךָ הִגַּדְתָּ לָהֶם וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ עֲנֵם בְּכָל עֵת יִקְרָאוּ אֲמָרַי הַאֲזִינָה וּשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנִים ה' הֲגִיגִי בִינָה דִּבְרֵי שִׁיר וְרִנּוּנִים פִּתְחוּ שְׁעָרִים בְּרִנָּה וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים נִהְנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים רִיבָה אֱלֹהִים רִיבֵנוּ מִבֵּין צוֹרְרִים וְקָמִים וְהָחִישׁ קֵץ בְּיָמֵינוּ וְקַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הָעַמִּים לִמְקוֹם שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַמִּים הַר יִקְרָאוּ |
|
פיוט זה חותם במנהג תימן את פרק הסליחות בתפילת השחרית של יום הכיפורים, לפני פתיחת מערכת הפיוטים הנקראת נַצְ'דּ אַלרַּחֲמִים (סדר הרחמים), סדר ליטורגי קדום שראשיתו בקובצי התפילות של יהודי בבל בתקופת הגאונים. מחברו הוא ר' דניאל פיומי שחי בתימן במאה ה-12. בפיוט שוטח המשורר את בקשתו העיקרית של עם ישראל ביום הכיפורים: מחילה וכפרה על החטאים שחטאו במהלך השנה. המיוחד בפיוט זה הוא הזכרת האמצעים שבזכותם מתבקש הקב"ה להיענות ולמחול על חטאי עמו. בתחילה מזכיר הפיוט את 'שבעת הרועים', ובמילים אחרות 'זכות אבות', כלומר המעשים הטובים של אבות האומה והקשר ההדוק שהיה להם עם הקב"ה. אחר כך מזכיר הפיוט את מעמדם המיוחד של עם ישראל בעולם: הם נחלתו ועמו של ה', קרואים כרמו (כלומר חלקו ונחלתו), והם גם עבדיו וידידיו. כל אלה הם זכויות המיוחסות לכלל ישראל, אבל הם גם עומדים למליץ יושר בעבור מילוי הבקשה האישית – כפרת העוונות של כל פרט ופרט. בסוף השיר המשורר גם מייחל להגשמת התקווה הלאומית: פדות מצרות הגלות והשיבה לציון עיר הקודש. |
| • שִׁבְעָה רוֹעִים - על פי מיכה ה,ד "וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים". אלו הם אבות האומה – אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן יוסף ודוד. • זְכֹר – ובזכותם מחול לעוונותינו. • לְעָם שֶׁנִּדְכָּאוּ – לעם ישראל המדוכאים בגלות. • כָלוּ בַנְּגָעִים – הייסורים כילו אותם. • וְעַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בָּאוּ – על פי תהלים קז,יח "וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת". • סְלַח נָא לַעֲווֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים – על–פי במדבר יד,יט "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ". • שֶׁעָווּ וְשֶׁחָטְאוּ – על–פי תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: אָנָּא הַשֵּׁם. חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַּשֵּׁם. כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים. שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. • שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ – פסוק הוא בתהלים סה,ג. אחד מפסוקי דרחמי הנאמרים בסליחות. • נְקָמוֹת – פורענות. • וְהוֹפַע – והיגָלה. • נַחֲלָתְךָ וְעַמֶּךָ – ישראל. • כִּי הֵם קְרוּאִים כַּרְמֶךָ – שנאמר בישעיה ה,ז "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". • קוֹל מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ – קול המשיח, על–פי ישעיה נב,ז "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה". • יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ – על–פי ויקרא כה,נה "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים". • אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם – על–פי תהלים כז,ט "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי". • יִהְיוּ כְאַיִן נֶגְדֶּךָ – עוונותיהם לא ייחשבו בעיניך, על–פי תהלים לט,ו "יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ". • יְדִידֶיךָ – על–פי מנחות נג ע"ב "ידידים אלו ישראל". • וְסוֹדְךָ – תורתך. • וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ – לשבים אליך. • אֲמָרַי הַאֲזִינָה... הֲגִיגִי בִינָה – שמע תפילתי, על פי תהלים ה,ב "אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי". • פִּתְחוּ שְׁעָרִים בְּרִנָּה וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – פסוק הוא בישעיה כו,ב. • שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – ששומרים את מצוות התורה. ובתלמוד הבבלי (מסכת שבת קיט ע"ב) דרשו "אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן". • נִהְנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה – על דרך המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות יז ע"א) "צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". • לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – על–פי איכה ה, כ: "לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים". • רִיבָה אֱלֹהִים רִיבֵנוּ – על–פי תהלים קיט,קנד "רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי". • וְקָמִים – הקמים עלינו לכלותנו. • וְהָחִישׁ קֵץ – מהר את קץ הגאולה. • וְקַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הָעַמִּים – הוציאנו מן הגלות, על–פי יחזקאל יא,יז "וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים". • לִמְקוֹם שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ – אל ארץ ישראל. • עַמִּים הַר יִקְרָאוּ – פסוק הוא בדברים לג,יט. |
| כותר |
דרכי שבעה רועים |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
