audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

אתה יצרת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - יצירות חזנות בן ציון קפוב-קגן
  • 2.
    אשכנז - יצירות חזנות דוד אולמן
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות חיים אדלר
  • 4.
    מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אתה יצרת
מעגל השנה ראש חודש;שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם - הברכה מתחילה בבריאת העולם, שראשיתו בימים קדמונים, והיא עתידה להגיע משם, בדרך של שירשור, אל נושא הברכה. תופעה זו אופיינית לפיוטים קדומים רבים.
    • כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - הקב"ה שבת ממלאכת בריאת העולם ביום השביעי, כמתואר בבראשית (ב, א-ב): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. שביתת הקב"ה ממלאכתו ביום השביעי הפכה לימים לאחד הגורמים המעצבים את מצוות השבת - שביתת האדם ממלאכתו ביום השביעי, ככתוב למשל בשמות (כ, ט-י): וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
    • אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ - בחרת בנו להיות לך לעם באהבתך לנו, ולכן הענקת לנו את המצוות המקדשות אותנו לך, ומשכת אותנו לעבוד אותך. ככתוב בדברים (ז, ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים...
    • וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ - מאחר שבחרת בנו, אנו ידועים ומזוהים כעובדיך. מיוסד על דברים (כח, י): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.
    • וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה - מבריאת העולם, דרך בחירת ישראל, מגיעה הברכה למאורע שאותו היא מעטרת בתפילה: הקב"ה נתן לנו שבתות לנוח בהן וראשי חודשים לכפר בהם. תפיסת ראש חודש כיום של כפרה מקורה בדברי המשנה במסכת שבועות (פ"א מ"ד), שם מסכימים כל החכמים שאכן מטרת קרבן ראש חודש היא לכפר, אך חולקים בהגדרת הבעיה או החטא שלמענם נועד קרבן זה. יש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על חטאים שנעשו בבלי דעת, ושאפילו לא נודע לעושיהם שחטאו; יש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על אכילת מאכלים טמאים; ויש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על טומאת המקדש עצמו.
    • וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְגָלָה יְקָרֵנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ - הואיל וחטאנו לך, חרבה ירושלים, ובית המקדש חדל מפעילותו, והכבוד הרב שהונחל לנו על ידם נעלם באחת.
    • וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו - וגרוע מכל, שוב איננו יכולים להקריב לך קרבנות בבית המקדש.
    • מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ - בשל האויב ששלח ידו במקדש להרסו.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?