ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מי ימלל עזוז גבורות / ר' מרדכי עבאדי מִי יְמַלֵּל עֱזוּז גְּבוּרוֹת מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים אֲשֶׁר הוֹצִיא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן מִידֵי מִצְרַיִם רָעִים עֹז זִמְרָת יָהּ הַלְלוּיָּהּ זַמְּרוּ לוֹ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה לֵאלֹהִים חַי הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב רָנּוּ יַחְדָּו רֻבֵּי חֲסָדָיו עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים אֲשֶׁר נִלְחַם בְּאֶרֶץ חָם שָׁמַע שַׁוְעַת עֲשׁוּקִים שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעַמּוֹ יְבַשְׂרוּ טוֹב דָּם צְפַרְדֵּעַ בָּהֶם גִּדֵּעַ רָאשֵׁי קָמִים וְצָרִים כִּנִּים עָרוֹב וְאַרְבֶּה לָרוֹב בַּבָּתִּים וּבַחֲדָרִים שְׁחִין בָּרָד וְדֶבֶר רָד בַּמִּקְנֶה וּבַעֲדָרִים יָמֵשׁ חֹשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לֹא רָאוּ אִישׁ אוֹר כִּי טוֹב כַּחֲצוֹת לַיִל וְלֹא בְחַיִל הַשֵּׁם הִכָּה בְּכוֹרוֹת פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת קוּמוּ צְאוּ בָּצֵק שְׂאוּ וּמִשְׁאֲרוֹת צְרוּרוֹת וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב יוֹם זֶה לָכֶם בּוֹ יֶהְגֶּה פִיכֶם בְּרֹן פֶּה צַח שִׁיר מִזְמוֹר שִׂמְחָה הַלֵּל לְרַב מְחוֹלֵל לֵיל זֶה הָחֵל וְגָמוֹר לֵיל שִׁמּוּרִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּחֹדֶשׁ אָבִיב שָׁמוֹר בּוֹ נִגָּאֵל בְּכֹחַ וָאֵל נַעֲלֶה אֶל הַר הַטּוֹב |
|
פיוט לחג הפסח במסורת ספרד-ירושלים. המחבר, ר' מרדכי עבאדי, תלמיד חכם ופייטן בן המאה ה-19 שעלה מחלב לירושלים, הוא מן הפייטנים הבולטים במסורת זו במאתיים השנים האחרונות, ולמעשה אחד האחראים על דמותה העכשווית. כרבים מן הפיוטים לפסח, מבוסס גם פיוט זה על מאמר חז"ל הקושר בין גאולת העבר – הגאולה ממצרים – לגאולה העתידה: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין להגאל". אך לא העתיד עומד במוקד השיר, אלא דווקא העבר; רוב מחרוזות השיר מוקדשות לתיאור מפורט של השחרור משעבוד מצרים, ובתוכו גם סקירה מלאה של עשר המכות. במבט ראשון נראה התיאור חסר כל ייחוד, אך מבט שני מסייע לגלות בו דבר-מה נוסף. כאשר הפייטן מנסח מחדש את דברי פרעה המפציר במשה ובאהרן להוציא את ישראל לאחר מכת בכורות, הוא כותב כך: "פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה / חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת // ... // וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ / נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב". בקשת פרעה ממשה ואהרן שיתפללו עבורו נזכרת גם במקרא. אלא שהפייטן מעניק לפרעה פרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח ומפתיעה: פרעה מאמין שהוא המשעבד האחרון של בני ישראל, ושמעתה יהיו הם "חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת". |
| • מִי יְמַלֵּל עֱזוּז גְּבוּרוֹת מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים – מי יוכל לספר את נפלאותיו וגבורותיו של האל? מיוסד על תהלים (קו, ב): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. כינוי האל כ'תמים דעים', כלומר שלם במחשבתו, מבוסס על איוב (לז, טז): הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים. • עֹז זִמְרָת יָהּ הַלְלוּיָּהּ זַמְּרוּ לוֹ כִּי נָעִים – הפייטן קורא לשבח את הקב"ה על חוזקו ועוצמתו, כפי ששיבחוהו גם ישראל לאחר קריעת ים סוף, כמתואר בשמות (טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. הלשון מיוסדת גם על תהלים (קלה, ג): הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים. • נָאוָה תְהִלָּה לֵאלֹהִים חַי הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב – שירת השבח יפה לאל, ככתוב בתהלים (קמז, א): הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה. האל הוא טוב, ועל כך יש להודות לו, כאמור ברבים מפסוקי תהלים – וביניהם גם תהלים (קיח, א): הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. • רָנּוּ יַחְדָּו רֻבֵּי חֲסָדָיו עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים – הפייטן קורא לכולם לשיר על חסדיו הרבים של הקב"ה. לשון הטור על פי תהלים (ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. • סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים – ספרו בין העמים את מעשי ה' ואת חוקיו הטובים והישרים. הטור מיוסד על שילוב פסוקים מתהלים (צו, ג): סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו, ומדברים (ד, ח): וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם... • אֲשֶׁר נִלְחַם בְּאֶרֶץ חָם שָׁמַע שַׁוְעַת עֲשׁוּקִים – הקב"ה שמע את זעקת ישראל המשועבדים במצרים, נלחם במצרים והושיע את ישראל. מצרים היא 'אֶרֶץ חָם', ככתוב בתהלים (קו, כב): נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף. • שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעַמּוֹ יְבַשְׂרוּ טוֹב – האל שלח את משה ואהרן לבשר לעם ישראל במצרים על גאולתו הקרובה, כמסופר בשמות (ד, כט-לא). • דָּם צְפַרְדֵּעַ בָּהֶם גִּדֵּעַ רָאשֵׁי קָמִים וְצָרִים – הקב"ה פגע בראשי אויבי ישראל באמצעות מכות הדם והצפרדע; 'קָמִים וְצָרִים' - על פי תהלים (ג, ב): ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. • כִּנִּים עָרוֹב וְאַרְבֶּה לָרוֹב בַּבָּתִּים וּבַחֲדָרִים – הכנים, הערוב והארבה הוטלו על מצרים ומילאו את בתי המצרים וחדריהם; כך למשל מתוארת מכת הארבה בשמות (י, ו): וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה... • שְׁחִין בָּרָד וְדֶבֶר רָד בַּמִּקְנֶה וּבַעֲדָרִים – השחין, הברד והדבר הוטלו על הצאן ועל הבהמות. • יָמֵשׁ חֹשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לֹא רָאוּ אִישׁ אוֹר כִּי טוֹב – שלושה ימים שרר חושך מוחלט בארץ מצרים, עד שאיש לא יכול היה לראות את האור הטוב, כמתואר בשמות (י,כא-כב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. בתיאור האור ומהותו הטובה רומז הפייטן לבריאת העולם, כמובא בבראשית (א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. • כַּחֲצוֹת לַיִל וְלֹא בְחַיִל הַשֵּׁם הִכָּה בְּכוֹרוֹת – בחצות הלילה הכה הקב"ה את בכורות מצרים, ככתוב בשמות (יא, ד): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. 'וְלֹא בְחַיִל' - האל אינו מתאפיין דווקא בפעולות כוחניות, ככתוב בזכריה (ד, ו): וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת. • פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת – באותה שעה קרא פרעה למשה ואהרן והפציר בהם לצאת מהרה ממצרים. כמתואר בשמות (יב, לא): וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם. • קוּמוּ צְאוּ בָּצֵק שְׂאוּ וּמִשְׁאֲרוֹת צְרוּרוֹת – באורח מעניין ומפתיע, הפייטן שם בפי פרעה גם את הקריאה לצאת ממצרים עם בצק למצות, ועם תרמילים מלאים; פרפראזה על שמות (יב, לד): וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. • וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב – התפללו עבורנו – קורא פרעה למשה ולאהרן – כמסופר בשמות (יב, לב): גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. לשון הטור מיוסדת על אחד השלבים הקודמים בתהליך יציאת מצרים, כשפרעה מציע למשה ולאהרן להוציא את ישראל לזמן מוגבל, ואחר כך חוזר בו: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי (שמות ח, כד). כן שואב הפייטן ביטוי מתהלים (כה, יג): נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. • יוֹם זֶה לָכֶם בּוֹ יֶהְגֶּה פִיכֶם בְּרֹן פֶּה צַח שִׁיר מִזְמוֹר – הפייטן חותם בדברי עידוד לקהלו, על יום הפסח שבו ראוי לשיר ולזמר. 'פֶּה צַח' – משחק מלים עם 'פסח'. • שִׂמְחָה הַלֵּל לְרַב מְחוֹלֵל לֵיל זֶה הָחֵל וְגָמוֹר – בליל הסדר יש לשבח ולהלל את האל בשמחה, מהחל ועד כלה. כינוי הקב"ה על פי משלי (כו, י): רַב מְחוֹלֵל כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִים. • לֵיל שִׁמּוּרִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּחֹדֶשׁ אָבִיב שָׁמוֹר – ליל יציאת מצרים, ליל פסח, הוא ליל שמורים, לילה שבו השתמרו ישראל מרודפיהם, ולילה שבו יש לשמור את מצוות החג – אכילת מצה ומרור, ככתוב בבמדבר (ט, יא): בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. הטור מבוסס על שמות (יב, מב): לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. • בּוֹ נִגָּאֵל בְּכֹחַ וָאֵל נַעֲלֶה אֶל הַר הַטּוֹב – בחודש האביב יגאל אותנו הקב"ה, ויזכנו בעליה לציון וירושלים. הציפיה לגאולה העתידה לבוא בחודש ניסן, מבוססת על מאמר חז"ל במסכת ראש השנה (יא ע"א): "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". |
| כותר |
מי ימלל עזוז גבורות |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
