ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
דלני מבור גלותי / ר' דוד ג'נאשוילי דְּלֵנִי מִבּוֹר גָּלוּתִי כָּל דְּוַי הָסֵר מִמֶּנִי קָרֵֶב נָא קֵץ פְּדוּתִי שַׂמְּחֵנִי בְּבִיאַת גּוֹאֲלִי וְהוֹצִיאֵנִי מִבּוֹר דַּלּוּתִי וְאֱמוֹר דַּי לְצָרוֹתַי קָרֵב נָא קֵץ מוֹשִׁיעִי שַׂמְּחֵנִי בְּבִיאַת גּוֹאֲלִי דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי קָרֵב נָא קֵץ גּוֹאֲלִי שַׂמְּחֵנִי בְּבִיאַת גּוֹאֲלִי חַזֵּק נָא קְהַל עֲדָתִי בִּזְכוּת יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן וְהֵם יַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי שַׂמְּחֵנִי בְּבִיאַת גּוֹאֲלִי |
|
פיוט המושר בכמה מקהילות יהודי גיאורגיה לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, ויש השרים אותו בתפילת שחרית של ראש השנה. |
|
• דְּלֵנִי מִבּוֹר גָּלוּתִי - הוצא אותי מכלאי, הרם אותי ממעמקי הבור בו אני נתון. הוציאני מן הגלות בה אני נמצא; מצד אחד מייצג הדובר בפיוט את כלל ישראל, ומבקש גאולה מן הגלות, מצד שני, בהתחשב בפרטים הידועים לנו על המחבר שישב בכלא הסובייטי, נראה שהמונח 'בּוֹר' מתפרש כאן בהקשר אישי, על פי מובנו בלשון המקרא - כבית כלא (כמצוין למשל ביחס ליוסף בבראשית מ, טו). |
| כותר |
דלני מבור גלותי |
|---|---|
| מעגל השנה |
ימים נוראים;שבת;תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• דְּלֵנִי מִבּוֹר גָּלוּתִי - הוצא אותי מכלאי, הרם אותי ממעמקי הבור בו אני נתון. הוציאני מן הגלות בה אני נמצא; מצד אחד מייצג הדובר בפיוט את כלל ישראל, ומבקש גאולה מן הגלות, מצד שני, בהתחשב בפרטים הידועים לנו על המחבר שישב בכלא הסובייטי, נראה שהמונח 'בּוֹר' מתפרש כאן בהקשר אישי, על פי מובנו בלשון המקרא - כבית כלא (כמצוין למשל ביחס ליוסף בבראשית מ, טו).
• כָּל דְּוַי הָסֵר מִמֶּנִי - רפא אותי ממחלותי ומסבלי, כהבטחתך הכתובה בספר דברים (ז, טו): וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.
• קָרֵב נָא קֵץ פְּדוּתִי - זרז את הקץ, את מועד הישועה. בקשה זו תשוב על עצמה בשני הבתים הבאים, בחילוף המילה 'פְּדוּתִי' במלים 'מוֹשִׁיעִי' ו'גּוֹאֲלִי'. הצירוף 'לקרב את הקץ' מופיע כבר בספרות חז"ל, למשל במדרש פסיקתא רבתי (פרשה לא): "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה אתה סבור - שאין דוחק לפניך לקרב את הקץ?".
• שַׂמְּחֵנִי בְּבִיאַת גּוֹאֲלִי - שלח את משיחנו שיגאלנו, ובכך הענק לי שמחה, ברוח הכתוב במדרש תהלים (מזמור צח, א): "אין שמחה שלימה עד שישראל נגאלין".
• וְהוֹצִיאֵנִי מִבּוֹר דַּלּוּתִי - הוציאני מן המצב הנמוך והאומלל שאליו הגעתי; החזרה על המילה 'בּוֹר' בשניים מתוך ארבעת בתי השיר, מחזקת את הקריאה האישית בו, המתייחסת למאסרו של המחבר בבית הכלא.
• וְאֱמוֹר דַּי לְצָרוֹתַי - עצור והפסק את סבלי וצרותי. הצירוף 'וְאֱמוֹר דַּי' מושאל מדרשת חז"ל שנאמרה בהקשר אחר בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"א): "והיינו דאמר [=וזהו שאמר] ריש לקיש: מאי דכתיב [=מהו שכתוב, מה משמעות הפסוק] 'אני אל שדי' (בראשית לה, יא)? אני הוא שאמרתי לעולם די". דרשת חז"ל מתייחסת לבריאת העולם, וקובעת כי הקב"ה פקד על העולם כביכול להפסיק לגדול בימי הבריאה, וכאן הפייטן מסב את הביטוי להקשר חדש.
• דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי - נפשי שחה עד עפר; ביטוי למצוקה עמוקה, מיוסד על תהלים (קיט, כה): דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ.
• כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי - כמעט איני יכול עוד לחכות לישועתך; שיבוץ מתהלים (קיט, פא): כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
• חַזֵּקֶ נָא קְהַל עֲדָתִי - חזק והענק כח לקהילתי. במחרוזת הסיום פונה הפייטן לקב"ה כדובר פרטי, ולא רק כמייצג של האומה כולה.
• בִּזְכוּת יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן - בזכות אבות האומה הקבורים במערת המכפלה שבחברון. מקור הביטוי בדברי חז"ל בתלמוד הירושלמי ( מסכת יומא, פ"ג ה"ב).
• וְהֵם יַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי - והם, אבות האומה, ילמדו עלי זכות לפניך ותגאלני.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
