ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מה טוב דודך רעיה / ר' משה הלוי [סימן: משה הלוי חזק (ו)אמץ] מַה טוֹב דּוֹדֵךְ רַעְיָה יָפָה אַתְּ כַּלָּה עַל כֵּן חָשַׁקְתִּי בָךְ כַּלָּה כְלוּלָה קוּמִי נָא בוֹאִי אֶל חֶדֶר מְעֻלָּה רֹנִּי וְשִׂמְחִי בוֹ שִׂמְחָה כְּפוּלָה שָׁדַיִךְ דָּמוּ לִי כִּשְׁנֵי עֳפָרִים שַׂעְרֵךְ כְּמוֹ עֵדֶר עִזִּים סְדוּרִים צַוָּארֵךְ כְּמוֹ מִגְדָּלִים הֲדוּרִים דַּלַּת רֹאשֵׁךְ כְּמוֹ אַרְגָּמָן כֻּלָּהּ הִנָּךְ יָפָה רַעְיָה עֵינֵךְ עֵין יוֹנִים שִׂפְתוֹתַיִךְ הֵמָּה כְמוֹ חוּט שָׁנִים שְׁלָחַיִךְ תַּמָּה פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר גְּדוֹלָה הַלֵּוִי לָךְ יָשִׁיר שִׁיר מִן הַשִׁירִים נָאִים וְנֶחְמָדִים מִפַּז יְקָרִים מַה נָּאווּ לָךְ כְּמוֹ נְרָדִים וּכְפָרִים עִם כָּל בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְאָהֳלָה חִזְקִי אִמְצִי כִּי בָא דוֹדֵךְ צַח אָדֹם יַשְׁקֵךְ יַיִן רֶקַח עָסִיס וְאָדֹם יִשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ צִיוֹן הִיא אֶרֶץ הֲדֹם אֲזַי תַּעֲלִי בְדֶרֶךְ סְלוּלָה |
|
פיוט לשבת במסורת יהודי בבל. בספר השירים של יהודי בבל מצויים שני פיוטי שבת נוספים בעלי אותה חתימה - ר' משה הלוי חזק: 'אשיר לאל אשר שבת' ו'אשיר לאל גאה גאה'. שלוש מחרוזותיו הראשונות של הפיוט מנוסחות כפניית הקדוש ברוך הוא כביכול לרעייתו היפה והאהובה, כנסת ישראל: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָה עֵינֵךְ עֵין יוֹנִים / שִׂפְתוֹתַיִךְ הֵמָּה כְמוֹ חוּט שָׁנִים". הבקי במקורות, יזהה מיד את רוח מגילת שיר השירים הנסוכה על פיוטנו, ומסמלת את ביטויה העז של האהבה העמוקה שבין האל ועמו; ואכן, במחרוזת הרביעית 'מתגלה' כביכול הפייטן, ואף 'מודה' במקור ההשראה לשיריו – "הַלֵּוִי לָךְ יָשִׁיר שִׁיר מִן הַשִׁירִים / נָאִים וְנֶחְמָדִים מִפַּז יְקָרִים". |
| • מַה טוֹב דּוֹדֵךְ רַעְיָה יָפָה אַתְּ כַּלָּה – מה נעימה אהבתך, רעייתי, ומה יפה את כלתי; פרפראזה על שיר השירים (ד, י): מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים, וכן (שם, ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. שלוש המחרוזות הראשונות מנוסחות כפניית הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, בהתבסס בעיקר על הפרשנות האלגורית למגילת שיר השירים. • עַל כֵּן חָשַׁקְתִּי בָךְ כַּלָּה כְלוּלָה – מחמת יופייך ואהבתך אני חפץ בך, שכלילת יופי את. • קוּמִי נָא בוֹאִי אֶל חֶדֶר מְעֻלָּה – בואי איתי אל החדר הפנימי. הפייטן כורך יחדיו כמה פסוקים משיר השירים – למשל (ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, וכן שם (א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו... • רֹנִּי וְשִׂמְחִי בוֹ שִׂמְחָה כְּפוּלָה – הוסיפי בו שמחה על שמחתך; על פי זכריה (ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'. • שָׁדַיִךְ דָּמוּ לִי כִּשְׁנֵי עֳפָרִים – הדובר (המשול לקדוש ברוך הוא) מתייחס ליפי רעייתו (המשולה לכנסת ישראל) בפירוט רב, במחרוזת זו ובבאה אחריה, והכל בהתאם לדימויים המופיעים כבר בשיר השירים, ככתוב שם (ד, ה): שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים. • שַׂעְרֵךְ כְּמוֹ עֵדֶר עִזִּים סְדוּרִים – בהמשך לאמור בטור הקודם, על פי הכתוב שם (ד, א): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד. • צַוָארֵךְ כְּמוֹ מִגְדָּלִים הֲדוּרִים – צוארך נאה כמגדל מפואר; על פי הכתוב שם (ד, ד): כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים. • דַּלַּת רֹאשֵׁךְ כְּמוֹ אַרְגָּמָן כֻּלָּהּ – אפילו קצה שערותייך משולים לי כאריג יקר ויפהפה; על פי האמור שם (ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים (פירוש 'דַּלַּת' כקצה השיער מבוסס על פרשנות ר' אברהם אבן-עזרא לפסוק זה). • הִנָּךְ יָפָה רַעְיָה עֵינֵךְ עֵין יוֹנִים – יפה את רעייתי, עינייך כעיניהם היפות של היונים; שיבוץ משיר השירים (א, טו) הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. • שִׂפְתוֹתַיִךְ הֵמָּה כְמוֹ חוּט שָׁנִים – שפתייך יפות ואדומות כחוט השני, שהוא אריג אדום ויקר. ככתוב שם (ד, ג): כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. השימוש בלשון רבים מיוסד על פסוק שנאמר בהקשר אחר לגמרי, בנבואת ישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. • שְׁלָחַיִךְ תַּמָּה פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – אפילו האזורים היבשים שבך ('שְׁלָחַיִךְ' – מלשון 'שדה שלחין', הזקוק להשקיה בידי אדם), רעננים כפרדס של רימונים. מיוסד על שיר השירים (ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים (וראו פירוש רש"י לפסוק זה). • קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר גְּדוֹלָה – את גבוהה והדורה כעץ התמר. על פי הכתוב שם (ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר... • הַלֵּוִי לָךְ יָשִׁיר שִׁיר מִן הַשִׁירִים – לקראת חתימת הפייטן פונה הדובר לכנסת ישראל בשם עצמו – משה הלוי – ומבטיח שישיר לכבודה. בדבריו רמוז המקור העיקרי לשירו – מגילת שיר השירים: 'שִׁיר מִן הַשִׁירִים'. • נָאִים וְנֶחְמָדִים מִפַּז יְקָרִים – שירי ינעימו ויהיו יקרים לך יותר מזהב; פרפראזה על דברי משורר התהלים, שתיאר בלשון דומה את נועם מצוות התורה (יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. • מַה נָּאווּ לָךְ כְּמוֹ נְרָדִים וּכְפָרִים – הם יוסיפו לך נוי ויופי כמיני בשמים – מיוסד על פסוק שכבר צוטט לעיל מתוך שיר השירים (ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים. 'נְרָדִים' הוא צורת רבים של 'נרד', מין צמח ריחני; 'כְפָרִים' הוא צורת רבים של 'כֹּפר', ואף הוא צמח הידוע בריחו הטוב. • עִם כָּל בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְאָהֳלָה – שירי יצטרפו לשאר הבשמים המוסיפים לך עונג ועדנה; מיוסד על שיר השירים (ד, י): מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים. 'אָהֳלָה' הוא מסוגי הבושם, על פי משלי (ז, יז): נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן. • חִזְקִי אִמְצִי כִּי בָא דוֹדֵךְ צַח אָדֹם – התחזקי והתעודדי, שכן הקדוש ברוך הוא, אוהבך היפה, בא לגאול אותך; דימוי האל על פי שיר השירים (ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. • יַשְׁקֵךְ יַיִן רֶקַח עָסִיס וְאָדֹם – הוא עתיד להשקותך מן היין הטוב – המסמל בפי פייטננו את הגאולה – ככתוב בשיר השירים (ח, ב): אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי (וראו פירוש רש"י לפסוק זה). • יִשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ צִיוֹן הִיא אֶרֶץ הֲדֹם – בעת הגאולה, ישוב הקדוש ברוך הוא לשכון בארץ, המשולה כביכול למשענת רגליו, ככתוב בנבואת ישעיהו (סו, א): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי. • אֲזַי תַּעֲלִי בְדֶרֶךְ סְלוּלָה – או אז תזכי לעלות בדרך הטובה, ולא בדרך החתחתים בה צעדת עד כה בימי גלותך. מיוסד בהיפוך על נבואת ירמיהו (יח, טו): כִּי שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה. |
| כותר |
מה טוב דודך רעיה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
