ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יקום איש ימיני / ר' דוד אלקאים יָקוּם אִישׁ יְמִינִי בְּעֹז וּגְבוּרָה כִּתְבוּ כַטּוֹב לָכֶם וְחוֹתֵם מִשְׁנֶה וּבְבֵית תַּחְכְּמוֹנִי פְּאֵר וְכִתְרָה חָכָם הוּא עֲצָתוֹ בַלֵּב תַּחֲנֶה |
|
פיוט זה הוא קטע מתוך קצידה ארוכה מאד לשבת פרשת זכור (השבת הקודמת לפורים) במנהג יהודי מרוקו. הפייטן, ר' דוד אלקאים, חתם את שמו כמה וכמה פעמים בקצידה זו, בשילוב מלים כמו אמן, חזק, סלה. הקצידה כולה מספרת באופן מליצי את סיפורה של כל מגילת אסתר, על פשטותיה ודרשותיה. בשל אורכה של הקצידה נוהגים יהודי מרוקו לחלק אותה לקטעים וכל קטע מושר בלחן משלו. הקטע שלפנינו עוסק במרדכי היהודי ובסופה של מגילת אסתר. הפייטן משבח את תבונת מרדכי וגבורתו, שהיא שעמדה לזכותו כשניצב מול אחשוורוש עד שנתעלה לדרגת המשנה למלך. בתוך כך רומז הפיוט למעמדו של מרדכי בקרב חכמי ישראל היושבים בסנהדרין, וכביכול שואף להציג תמונה שונה במקצת מזו שתיאר התלמוד הבבלי: בעוד התלמוד מדגיש כי מרדכי היה רצוי רק "לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, פייטננו משבחו על ש"חָכָם הוּא, עֲצָתוֹ בַלֵּב תַּחֲנֶה", ולכן הסנהדרין כולה תמכה באופן שבו סיבב את הדברים לטובת היהודים. |
| • יָקוּם אִישׁ יְמִינִי בְּעֹז וּגְבוּרָה – יעמוד מרדכי, בגדולה וללא פחד; 'אִישׁ יְמִינִי' – משבט בנימין. מיוסד על תיאורו הראשון של מרדכי במגילת אסתר (ב, ה-ו): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. • כִּתְבוּ כַטּוֹב לָכֶם – המלך אחשורוש נענה לבקשת מרדכי ואסתר ואישר להם לפרסם צווים ככל שהם מוצאים לנכון, ככתוב באסתר (ח, ז-ח): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם... ואכן מרדכי ואסתר התירו בצווים ליהודים שבכל מדינות מלכות אחשורוש להיקהל ולעמוד על נפשם (שם, יא). • וְחוֹתֵם מִשְׁנֶה – מרדכי חתם על הצווים בטבעת המלך, משום שהיה משנה למלך, ככתוב שם (י, ג): כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. • וּבְבֵית תַּחְכְּמוֹנִי פְּאֵר וְכִתְרָה – כנראה: במושב הסנהדרין, מקום ההוד וההדר של עם ישראל – ומקום שבתו של מרדכי, שעל פי מסורת אגדה היה מראשי הסנהדרין (ראו למשל בבלי מגילה, טז ע"ב; מדרש פרקי דרבי אליעזר, פר' מט). תחכמוני הוא כינוי לסנהדרין, על פי מדרשי חז"ל לפסוק הסתום מספר שמואל ב (כג, ח): אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת, ודרשו חכמים – למשל במדרש פסיקתא רבתי (פרשה יא): "חכם יושב ראשו של סנהדרין היה יושב בשבת תחכמוני, הוא היה יואב [=יואב בן צרויה, המקורב לדוד] שהיה גדול בתורה וגיבור במלחמה". • חָכָם הוּא עֲצָתוֹ בַלֵּב תַּחֲנֶה – מאחר שמרדכי חכם, הנהגתו ותחבולותיו להצלת ישראל מגזרות המן התקבלו על לב חבריו לסנהדרין. ונראה שהפייטן ביקש ללמד זכות על מרדכי, שלפי הגמרא חלק מחברי הסנהדרין דווקא התרחקו ממנו, ככתוב בתלמוד הבבלי במסכת מגילה (טז ע"ב): "'כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו' (אסתר י, ג), לרוב אחיו – ולא לכל אחיו; מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין". |
| כותר |
יקום איש ימיני |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
