ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שבחו אל עדת ישראל / ר' שלום כפיף שַׁבְּחוּ אֵל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל שַׁבָּת הַלְּלוּ אֵל כִּי בוֹ בָּחַר הָאֵל לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֵל עִרְכוּ שִׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת הַחֲמוּרָה כִּי הִיא לְפָנָיו חֲבִיבָה וּנְתָנָהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָרוֹם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים קַרְנָם לְעַמָּךְ תָּקִים וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁלַח גּוֹאֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלִי בָּרֵךְ זֹאת הַחֶבְרָה וְתִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּנִיב וּבְשָׂפָה בְרוּרָה חַזְּקֵנוּ אֱלֹהֵינוּ בְּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ הוּא יִבְנֶה בֵּית שְׁלוֹמֵנוּ |
|
פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים, פרי עטו של שלום כפיף (חלב, המאה ה-19?). תכני הפיוט שגרתיים למדי, ומצטרפים לפיוטים מאוחרים רבים המעמידים במרכזם את ציפיית הגאולה ואת השירה לקדוש ברוך הוא, לפני הגאולה ואחריה. באורח מעניין, הפייטן מתווה קשר מעגלי בין מעשה השירה, כבוד האל, וכבוד עמו: "וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים / לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים / לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים / זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מי הם השרים? ולכבוד מי שרים – ישראל או הקדוש ברוך הוא? ומה הופך אותם למכובדים? דומה, שטשטוש זה אינו מקרי. השירה לאל מכבדת לא רק את האל עצמו, אלא גם את העם השר לו; כך נוצר קשר של שירה בין שמים וארץ, בין מכבדים ומכובדים. |
| • שַׁבְּחוּ אֵל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל שַׁבָּת הַלְּלוּ אֵל – פנייה לעם ישראל לשבח את הקדוש ברוך הוא, בליל השבת. מן הפיוט מוכח כי נתחבר מלכתחילה כפיוט למעמד שירת הבקשות בליל שבת. • כִּי בוֹ בָּחַר הָאֵל לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שכן את השבת נתן ה' דווקא לעם ישראל, ככתוב בשמות (טז, כט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. • לִפְנֵי אֵל עִרְכוּ שִׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת הַחֲמוּרָה – שירו לפניו בליל שבת, החמורה במצוותיה. • כִּי הִיא לְפָנָיו חֲבִיבָה וּנְתָנָהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – השבת אהובה במיוחד על הקדוש ברוך הוא, והענקתה לישראל היא בבחינת מתנה גדולה. הפייטן חוזר שוב על דברים שאמר במחרוזת הפתיחה, ונשען בין השאר על דברי חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, י ע"ב): "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם". • וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר זְמִירִים לִכְבוֹד עַם הַיְקָרִים – בליל שבת נשיר לא רק לכבוד האל, אלא גם לכבוד עמו היקר. ואכן רבים מפיוטי השבת מדברים לא רק בשבח האל, אלא גם בשבח עם ישראל המקיים את מצוות השבת. • לִפְנֵי הָאֵל הֵם מְשׁוֹרְרִים זֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – עם ישראל מכובד, בין היתר, משום שהוא שר לאל. כך משלים הפייטן מהלך מעגלי, הקושר יחד את כל השירה כולה – ישראל שרים לכבוד הקדוש ברוך הוא ביום השבת, ואף שרים לכבוד עצמם; ומה כבודם? שהם שרים לאל. • מָרוֹם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים אלוהי, השוכן בגובה השמים. מיוסד על פסוקים רבים במקרא – ראו למשל דברים לג, כו: אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • קַרְנָם לְעַמָּךְ תָּקִים – רומם ונשא את עמך, ככתוב בתהלים (קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ. • וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁלַח גּוֹאֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – קבץ את גלויות ישראל ושלח להם את הגואל. • אֵלִי בָּרֵךְ זֹאת הַחֶבְרָה – אלוהי, ברך את קהל השרים לך. • וְתִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה – ובנה את בית המקדש, הבית בו בחרת להשרות שכינתך; מקור המונח 'בֵּית הַבְּחִירָה' בפסוקים מעין זה שבדברים (יב, יא): וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'. • וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּנִיב וּבְשָׂפָה בְרוּרָה – אז, בבוא הגאולה, נשיר לפניך שיר הלל במלים ברורות, הנשמעות כראוי. ההבטחה לשיר בבוא הגאולה נפוצה מאוד בפיוט המאוחר. |
| כותר |
שבחו אל עדת ישראל |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
