ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
עניה יה קץ בה / סימן: חיים חזק עֲנִיָּה יָהּ קָץ בָּהּ הוֹלֵל לָךְ קוֹבֶלֶת אָדוֹן יָהּ מֶלֶךְ חֹן עֲנִיָּה לָךְ תִּתְפַּלֵּל רַב יְכֹלֶת ה' מֶלֶךְ יְפֵהפִיָּה רַב מְחוֹלֵל מְיַחֶלֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ יָהּ שְׁבָחָךְ מִי יְמַלֵּל וְרַב חֶסֶד צְדָקוֹת הוֹלֵךְ מַטֵּה עֻזָּךְ יַךְ מִסְתּוֹלֵל בּוֹ תַכֶּנוּ וּבָא כִמְהַלֵּךְ חֹן אֶת בְּנָךְ כְּמִסְתּוֹלֵל כִּי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ זֶמֶר מַהְלָל לָךְ נְהַלֵּל עֵת בּוֹ יִנּוֹן בֶּן דָּוִד מֶלֶך קוֹמֵם אֻמְלָל בָּךְ מִתְהַלֵּל כִּי לָקַח כְּבֻדָּה בַת מֶלֶךְ |
|
פיוט לשבת פרשת 'וישב' במנהג שירת הבקשות של יהודי מרוקו. המחבר חתם שמו בראשי הטורים (למן הטור השני ואילך) – 'חיים' – והוסיף את מילת העידוד הפייטנית השגורה, 'חזק'. הפיוט פשוט בתוכנו ובעניינו, ועיקרו בקשת גאולה מאת הקדוש ברוך הוא; כנסת ישראל מתוארת בפיוט בעיקר באומללותה – "עֲנִיָּה". דווקא משום כך, נוצר רושם מיוחד על ידי בחירת הפייטן במילה 'מֶלֶךְ' כחרוז המבריח כמעט את כל טורי השיר: כביכול אל מול עניותה ודלותה של כנסת ישראל, מתנחם הפייטן במלכותו הלא-מעורערת של האל. הניתוק ביניהם, לפיכך, אינו אלא זמני ורגעי בלבד: "חֹן אֶת בְּנָךְ כְּמִסְתּוֹלֵל / כִּי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ". |
| • עֲנִיָּה יָהּ קָץ בָּהּ הוֹלֵל – כנסת ישראל, המכונה עניה, נמאסה על אויביה, הגאים ומתהללים ברשעתם. עניה ככינוי לישראל מופיע כמה פעמים בדברי ישעיהו הנביא, למשל בנבואת הנחמה הזו (נד, יא): עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • לָךְ קוֹבֶלֶת אָדוֹן יָהּ מֶלֶךְ – והיא מתאוננת לפניך, הקדוש ברוך הוא. • חֹן עֲנִיָּה – הענק חנינה לאומתך הדלה. הצורה 'חֹן' מצויה במסורת הפיוט – ראו למשל בפיוט לראש השנה 'בת אהובת': "חֹן תָּחֹן עַל בָּנֶיךָ לָךְ שָׁבִים / וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ נִצָּבִים". • לָךְ תִּתְפַּלֵּל רַב יְכֹלֶת – אליך, הכל יכול, היא מתפללת. • יְפֵהפִיָּה רַב מְחוֹלֵל מְיַחֶלֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ – כנסת ישראל, המכונה כאן יפהפיה, והיא מייחלת לראות אור פניך, האל המחולל ובורא את הכל. שיבוץ ממשלי (טז, טו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. • יָהּ שְׁבָחָךְ מִי יְמַלֵּל וְרַב חֶסֶד צְדָקוֹת הוֹלֵךְ – אלוהי, מי יכול בכלל לספר בתהילתך האין-סופית, ובדרך החסד והצדקה בה אתה מתנהג עם בריותיך. לשון הטור על פי תהלים (קו, ב): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, וישעיהו (לג, טו, שם מדובר בשבח האדם הצדיק): הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע; כינוי האל 'רַב חֶסֶד' מיוסד על תיאורו בשמות (לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • מַטֵּה עֻזָּךְ יַךְ מִסְתּוֹלֵל בּוֹ תַכֶּנוּ וּבָא כִמְהַלֵּךְ – מקלך יכה באויב המצר לעמך, וינחת עליו מהר. 'מִסְתּוֹלֵל' – על פי דברי הקב"ה לפרעה באמצעות משה, ככתוב בשמות (ט, יז): עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם. • חֹן אֶת בְּנָךְ כְּמִסְתּוֹלֵל כִּי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ – הענק חנינה לבנך, לעמך, הנדרס כעת כמסילה וכדרך על ידי ההולכים בה, מאז שנתרחק מעמך; ויש שהציעו להגיה מ'מִסְתּוֹלֵל' ל'מִשְׁתּוֹלֵל' (על פי ישעיהו נט, טו: וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל וַיַּרְא ה' וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין מִשְׁפָּט), ולפי זה אין העם מדומה דווקא לדרך נדרסת, ותחת זאת מודגשים חטאיו. חתימת הטור מיוסדת על אסתר (ח, טו): וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר...; אלא שכאן מתאר הפייטן את יציאתו המצערת של עם ישראל מלפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. • זֶמֶר מַהְלָל לָךְ נְהַלֵּל עֵת בּוֹ יִנּוֹן בֶּן דָּוִד מֶלֶך – נשיר לך שיר הלל ושבח, כאשר יבוא אלינו משיח בן דוד; 'יִנּוֹן' הוא אחד משמותיו של המשיח, על פי דברי חז"ל בכמה מקומות, למשל בתלמוד הבבלי (סנהדרין צח, ע"ב): "מה שמו? [=של המשיח?]... דבי רבי ינאי אמרי [=בבית מדרשו של רבי ינאי אמרו]: ינון שמו, שנאמר 'יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ' (תהלים עב, יז)". • קוֹמֵם אֻמְלָל בָּךְ מִתְהַלֵּל כִּי לָקַח כְּבֻדָּה בַת מֶלֶךְ – העמד מחדש את עמך המשתבח בך וזקוק לך, לאחר שנלקחה ממנו תורתו; 'כְּבֻדָּה בַת מֶלֶךְ' – כינוי לתורה על פי אחד הפירושים הרווחים לתהלים (מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ (וראו בדברי הפרשנים שם). |
| כותר |
עניה יה קץ בה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
