ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ממצר יה קראתי / סימן: מימון מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי לְאַדִּיר וְנָאוֹר וּבֵין אֱדוֹם נָפַלְתִּי שָׂבַעְתִּי בוּז מַמְרוֹר נַפְשִׁי אֵל חַי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר יִרְעֲדוּ כָל אֵיבָרַי וְרוּחִי בְקִרְבִּי בְּבוֹא אֵלַי מַסְגִּירַי לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי אֲחָזוּנִי צִירַי אֶזְעַק מִכְּאֵבִי מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל לְאָסִיר בְּמָקוֹם צָר כִּי אֵין יָדִי לְאֵל וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי הָאֵל הַגִּבּוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ בְּטֶרֶם יוֹם מוֹתִי כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי מְחֵה נָא פְשָׁעַי וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר נוֹרָא אֵל נִדְרָשׁ לְכָל דַּל הַשּׁוֹאֵל תִּשְׁלַח לְעַם דַּל וָרָשׁ נֵצֶר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל חֶסֶד תִּבְנֶה מִקְדָּשׁ לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מֹשֶׁה עַבְדָּךְ אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר |
|
פיוט משירת הבקשות לשבת פרשת תולדות במנהג יהודי מרוקו. בכותרת השיר מצוין כי השיר נכתב מבית הסוהר, כבקשה ליציאה מהכלא. לאורך הפיוט מבקש מחברו, מימון, לפי האקרוסטיכון, ישועה מן הבור שבו נתן אותו אויבו. הוא מתאר את מכאוביו ואת כלאו בגוף ראשון יחיד, ואולם ראשיתו של הפיוט ואחריתו נותנים מבע גם לכאבו הפיזי, הרוחני והנשמתי של העם הכלוא תחת מלכות אדום, ומייחלים לשמחת גאולתו מיד אויביו. |
| • מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי – קראתי אליך, ה' מתוך מצוקתי, לפי הפסוק מתהלים (קיח, ה): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. • לְאַדִּיר וְנָאוֹר – כינויים לה', לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. • אֱדוֹם – זוהי המלכות הרביעית, שלה משועבדים ישראל בהווה הארוך מאז חורבן בית שני. באופן ספציפי משמש כינוי זה לעולם הנוצרי. • שָׂבַעְתִּי בוּז – זלזלו בי מאוד. הלשון לפי תהלים קכג, ג: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. • שָׂבַעְתִּי... מַמְרוֹר – סבלתי צער ומרירות רבים. הלשון לפי איוב ט, יח: לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים. • נַפְשִׁי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר – קוויתי שתסיר ממני את שליטתו המכבידה של אויבי. הביטוי שאוב מתהלים קל, ה קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. • רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר – חלץ אותי ואת רוחי ונשמתי מכלאם, לפי תהלים ל, ד ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, וראו גם שם, מ, ג. • לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי – מרוב פחד כמעט הסתלקתי מן העולם. ביטוי זה מופיע בקשר לחוליו הקשה של בן האלמנה מצרפת, שפרנסה את אליהו: וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה (מלכים א יז, יז). • אֲחָזוּנִי צִירַי – סבלתי מאוד, כיולדת המתייסרת בציריה, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (כא, ג) עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. • מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר – אתה המחייה ומציל את האדם מאבדון, כאמור בתהלים (ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. • מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל... אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל – אני מבקש ממך כי תגאל... • הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר – ה' העונה לאדם הנתון במצוקה, כאמור בתהלים (ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. • אֵין יָדִי לְאֵל – אין בכוחי. הביטוי לקוח במהופך מדברי לבן בבראשית לא, כט: יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע... • וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר – ואתה יכול לעשות הכול. הביטוי מופיע בישעיהו נט, א: הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי – הוצא אותי מהמקום בו אני אסור. פסוק הוא בתהלים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. • וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי – ולמען שמך גאל אותי. • אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ... כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי – כיוון שאויביך הם אויבי, שמחתך במפלתם היא שמחתי. • מְחֵה נָא פְשָׁעַי – סלח לי, כבקשתו של דוד בתהלים נא, ג: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. • וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר – ותסלח. • נוֹרָא – ה', שממנו הכול יראים. • נִדְרָשׁ – שאותו מבקשים ומחפשים. • לְעַם דַּל וָרָשׁ – עם ישראל העני בגלותו, לפי צפניה ג, יב: וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'. • נֵצֶר – צאצא. נראה שמהדהד כאן הפסוק המדבר במשיח: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיהו יא, א). • חֶסֶד תִּבְנֶה – תבנה בחסדך, לפי תהלים פט, ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה... |
| כותר |
ממצר יה קראתי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
