ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מאל אני שואל / סימן: מימון מֵאֵל אֲנִי שׁוֹאֵל לְקָרֵב בִּיאַת הַגּוֹאֵל אָז יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל וְיֵבוֹשׁוּ אוֹיְבֵי אֵל וְיָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל אֶל ה' יַעֲלֵנוּ בִּמְהֵרָה לָאָרֶץ הַטְּהוֹרָה שָׁם נִקְרָא הַתּוֹרָה זַכָּה הִיא וּבָרָה וּבְשִׁמְךָ הַנּוֹרָא נָגִיל וְנִשְׂמָח מֶלֶךְ עַל כֹּל וּמְרוֹמָם בְּנֵה לָנוּ הָאוּלָם בִּזְכוּת חָזָה סֻלָּם וּבִזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן-עַמְרָם הָקֵם יָהּ סֻכָּתָם וְהַעֲלֵם וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ רַחֵם עַל בָּנֶיךָ וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ הָבָה לִי בְרָכָה וּבְיִרְאָתְךָ לִבִּי יִדְבָּק נוֹרָא קָרוֹב לַכֹּל פְּדֵה יִשְׂרָאֵל כֹּל הָסֵר מֵעֲלֵיהֶם עֹל כִּי אַתָּה תּוּכַל יָכוֹל פְּדֵה לָהֶם וּזְכוֹר הָרַחֲמִים |
|
פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו, המושר בשבת פרשת לך-לך. שם המחבר חתום בראשי המחרוזות – מימון. כפיוטים מאוחרים רבים, פיוטנו מוקדש כולו לתקוות גאולה: הפייטן מייחל לבוא המשיח, לקיבוץ גלויות, ולהקמת בית המקדש. בלשון פשוטה וברורה הוא שוטח תחינתו לפני הקדוש ברוך הוא, כבן לפני אביו. לציון מיוחד ראוי הטור "נוֹרָא קָרוֹב לַכֹּל / פְּדֵה יִשְׂרָאֵל כֹּל"; מצד אחד, מתואר כאן האל כנורא, כלומר – כנשגב וככביר כוח. ומצד שני, באותה נשימה ממש, הוא מתואר גם כקרוב לבריותיו, ברוח דברי משורר התהלים: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח). |
| • מֵאֵל אֲנִי שׁוֹאֵל לְקָרֵב בִּיאַת הַגּוֹאֵל – אני מבקש מן האל לזרז את בוא המשיח. השימוש בשורש ש.א.ל לציון בקשה נסמך על לשון המקרא במקומות רבים (ראו למשל דברים י, יב). • אָז יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל וְיֵבוֹשׁוּ אוֹיְבֵי אֵל – בעת שיבוא המשיח, העם ישמח בגאולתו, והמתנכרים לקדוש ברוך הוא יושפלו; ברוח האמור בתהלים (נג, ז): מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. • וְיָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל אֶל ה' – באותה שעה ישובו ישראל בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא, ויתקרבו אליו – פרפראזה על נבואת הושע (יד, ב): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ. • יַעֲלֵנוּ בִּמְהֵרָה לָאָרֶץ הַטְּהוֹרָה – הקדוש ברוך הוא יקבץ אותנו מגלויותינו חזרה אל הארץ. תיאור טהרת הארץ מהופך לאמור ביחזקאל (כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. • שָׁם נִקְרָא הַתּוֹרָה זַכָּה הִיא וּבָרָה – שם, בארץ ישראל, נזכה לקרוא בתורה הטובה והישרה, ככתוב בתהלים (יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. • וּבְשִׁמְךָ הַנּוֹרָא נָגִיל וְנִשְׂמָח – אז נשמח בך, ככתוב בתהלים (קיח, כד): זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. • מֶלֶךְ עַל כֹּל וּמְרוֹמָם בְּנֵה לָנוּ הָאוּלָם – אלוהינו הנשגב, אנא בנה שוב את בית המקדש. המונח 'אוּלָם' מציין לעתים במקרא את אחד מחלקי המקדש (ראו למשל יחזקאל מא, כה). • בִּזְכוּת חָזָה סֻלָּם וּבִזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן-עַמְרָם – בזכות יעקב אבינו שראה בחלומו מלאכי אלהים עולים ויורדים בסולם – כמתואר בבראשית (כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ – ובזכות משה רבנו. • הָקֵם יָהּ סֻכָּתָם וְהַעֲלֵם – בנה מחדש את סוכת עמך ישראל, והעלה אותם לארץ; הסוכה יכולה להתפרש הן כביטוי לארץ ישראל, והן כביטוי למלכות בית דוד, בהתבסס על נבואת עמוס (ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם – וראו למשל פירוש רד"ק שם: "ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת... אמר כי מלכות דוד תקום, והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם". • וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ רַחֵם עַל בָּנֶיךָ – למענך ועבורך רחם על עמך ישראל. • וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ הָבָה לִי בְרָכָה – והענק לי ברכה. הלשון על פי האמור בהקשר אחר לגמרי בספר שופטים (א, טו): וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית. • וּבְיִרְאָתְךָ לִבִּי יִדְבָּק – אהיה דבֵק בְּיִראתי אותך. • נוֹרָא קָרוֹב לַכֹּל פְּדֵה יִשְׂרָאֵל כֹּל – אלוהינו הנשגב והעצום, שהוא בה בעת הקרוב למאמיניו – ככתוב בתהלים (קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת – פדה את כל עמך ישראל. • הָסֵר מֵעֲלֵיהֶם עֹל כִּי אַתָּה תּוּכַל יָכוֹל – הסר מעמך ישראל את עול שעבוד הגלות המעיב עליהם, כי רק אתה תוכל לעשות זאת; פרפראזה על לשון ברכת 'השכיבנו' החותמת את ברכות קריאת שמע של ערבית: "והגן בעדנו, והסר מעלינו אויב". • פְּדֵה לָהֶם וּזְכוֹר הָרַחֲמִים – פדה את עמך ישראל, וזכור כיצד אתה מרחם עליהם בכל עת צרה וצוקה; מיוסד על תהלים (כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. |
| כותר |
מאל אני שואל |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
