audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אלהים אלי אתה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי דניאל בדרידה
  • 2.
    איטליה - איטליה כללי שרלוט שולמית אוטולונגי
  • 3.
    כורדיסטן - זאכו קבוצת פייטנים
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן חזנים ממשפחת בראשי
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל ישראל אלביליה
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שלמה מדינה
  • 11.
    תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
  • 12.
    תימן - כלל תימן עוזי טסה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אלהים אלי אתה
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ – אלוהי, אקדם את פניך ('אֲשַׁחֲרֶךָּ') בקהל עמך ('בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ' – ראו למשל תהלים קיא, א: הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה). שיבוץ קטע פסוק מתהלים (סג, ב): אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם (מכאן ואילך ישמש הצירוף 'אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה' לפתיחת כל המחרוזות). 'סְגֻלָּתֶךָ' – כינוי לישראל על פי שמות יט, ה: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
    • אֱמוּנָתְךָ אוֹדִיעַ וְאַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ – אפרסם ברבים את יושרך ואת נשגבותך. מיוסד על תהלים (צב, ג): לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם אָקוּם בְּקֶרֶב קְהִלָּתֶךָ – כאשר אקרא לך ביום שאעמוד בתוך הקהל להתפלל לפניך, אנא ענה לי; מיוסד על תהלים (ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.
    • ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ – אנא ממך, פתח פי ועזור לי להתפלל לפניך ולשבחך. שיבוץ פסוק שלם מתהלים (נא, יז): ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נֶגְדְּךָ עֲלוּמַי נֶחֱשָׂפוּ – לפניך גלויים כל סתרי לבי, בבחינת האמור בתהלים (לח, י): ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.
    • נַפְשִׁי וְעַצְמוֹתַי מִפַּחְדְּךָ שֻׁסָּפוּ – רוחי וגופי נחתכים כביכול מאימתך; הטור בנוי כהיפוך לישעיהו (נח, יא): וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נְבוּכִים לְיִשְׁעֲךָ נִכְסָפוּ – ענני ביום שבו עמך הנבוך מצפה שתגאלו. ברקע הטור עומד הפסוק מתהלים (סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. 'נְבוּכִים' – כינוי לישראל, מיוסד על דברי פרעה ברדפו אחרי העם בצאתו ממצרים, על פי שמות (יד, ג): וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר.
    • נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ – ביום זה בו אנחנו מתפללים לפניך, אף נכבדי הקהל שרויים בתוכנו ומצפים לישועתך. שיבוץ פסוק מתהלים (מז, י): נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה; במקורו מדבר הפסוק על היאספות נכבדי העמים המכירים באלהי ישראל, אך הפייטן מעניק לפסוק הקשר אחר.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יוֹעֵט צְדָקָה לִלְבֹּשׁ – הקדוש ברוך הוא, הנהגתך את העולם בצדקה כמוה כלבושך, כביכול; 'יוֹעֵט' – לובש, מלשון 'עטה'. מיוסד על נבואת ישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.
    • יְרֵאֶיךָ הִרְשׁוּנִי וְאָרוּץ וְאֵין בּוֹשׁ – מאמיניך היראים אותך נתנו לי רשות לרוץ ולקרוא לפניך כשליחם, בישירות, ללא בושה.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יוֹקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ וְעָצְבִּי תַּחֲבֹשׁ – ענני בקוראי אליך, רסן את יצרי הרע הטומן לי מוקש ('יוֹקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ', מעין האמור בתהלים קמא, ט: שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן), וחבוש את פצעי הצער שלי – 'וְעָצְבִּי תַּחֲבֹשׁ' – על פי תהלים (קמז, ג): הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.
    • יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ – יהא לבי ישר ושלם לעשות מצוותיך, ולא אתבזה לפניך; שיבוץ פסוק שלם מתהלים (קיט, פ): יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה שְׁמֹר שַׂרְעַפַּי לְבַל יַזְנִיחוּנִי – שמור את מחשבותיי, שלא תעזובנה אותי בחטאי. מיוסד על תהלים (קלט, כג): חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי.
    • שְׁגִיאוֹת שְׂפָתַי בַּל יַדִּיחוּנִי – לשוני בל תטעה אותי בתפילתי אליך. מעין האמור במשלי (יב, יג): בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק. חששו של הפייטן מלהיכשל בשפתיו הולם את ייעודו של הפיוט כ'רשות', בה מבקש לעתים שליח הציבור לא רק רשות אלא גם עזרה בדבריו.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם שְׁבָחֶיךָ עָצְבִּי יְשַׁכְּחוּנִי – ענה לי ביום בו אני קורא לך, וסבלי משכיח ממני את תהילתך.
    • שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי – הענק לי מאורך ומדרכך האמיתית והישרה, כדי להנחותני במעשיי. שיבוץ פסוק מתהלים (מג, ג): שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ (ואמנם ראו שם במפרשים אפשרויות שונות למילה 'אֲמִתְּךָ').
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה לְךָ אֲצַפֶּה צוּר מִשְׂגַּבִּי – אני מחכה ומייחל לבואך; מיוסד על תהלים (ה, ד): ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. הכינוי 'צוּר מִשְׂגַּבִּי' מבטא את עוצמתו וחוסנו של האל – ראו למשל תהלים (סב, ז): אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט.
    • לְאַמְּצֵנִי וּלְחַזְקֵנִי כִּי אֵין כֹּחַ בִּי – הענק לי אומץ וחוסן, החסרים לי כל כך כעת; הצירוף 'לְאַמְּצֵנִי וּלְחַזְקֵנִי' מזכיר צירופים מקראיים רווחים כדוגמת תהלים (כז, יד): קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' (וכן רבים). חתימת הטור מנוסחת כפרפראזה על שמואל א (כח, כ): וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם לְבָרֵר וְלִצְרֹף חוֹבִי – ענני בקראי אליך, ביום בו אני מיטהר ומזדכך מחטאיי. הלשון על פי דניאל (יא, לה): וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד.
    • לֵב טָהוֹר בְּרָא לִּי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי – חדש את לבי ורוחי לעבדך בטהרה, חלף לבי החוטא. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (נא, יב).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה מָרוֹם הַשּׁוֹכְנִי גְבוֹהִים – אלהי אתה, השוכן ברום שמים; על פי ישעיהו (לג, ה): נִשְׂגָּב ה' כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
    • מִמַּעֲמַקִּים אֶקְרָא נֶגְדְּךָ וְאָהִים – אל מול גבהך, אני קורא והומה לך מן המעמקים. הפייטן כורך שני פסוקים זה בזה – הראשון מתהלים (קל, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה', והשני אף הוא מתהלים (נה, ג): הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם מִלַּלְתִּי בְּסוֹד כְּמֵהִים – ענה לי ביום בו אני מדבר לפניך בקרב עמך המתגעגע אליך ומייחל לך; מיוסד על תהלים (סג, ב): אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.
    • מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים – אולי נזכה ותשוב ותרחמנו; שיבוץ מתיאור החזרה בתשובה של אנשי העיר נינוה בספר יונה (ג, ט): מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הִנְנִי לְפָנֶיךָ בַּאֲשָׁמִי – אלהי, אני ניצב לפניך בחטאיי הגלויים לך. מיוסד על עזרא (ט, טו): ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּי נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל זֹאת.
    • הָעֲוֹנוֹת אִם תִּשְׁמָר יָהּ ה' מִי יַעֲמֹד מִי – אם תנצור ותזכור חטאינו, מי בכלל יוכל לעמוד לפניך בדין? פרפראזה על תהלים (קל, ג): אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הַזֶּה אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמִּי – ענה לי היום, ואל תעמיד אותי בדין – שהרי ממילא לא אעמוד בו, כפי שנאמר בטור הקודם. מיוסד על תהלים (קמג, ב): וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי.
    • הֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי – הלא ראשיתי והיווצרותי בחטא ובעוון. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (נא, ז). 'חוֹלָלְתִּי' – נוצרתי (כמו 'לחולל דבר', שפירושו 'לעשות דבר', לגרום לדבר לחוּל). 'יֶחֱמַתְנִי' – התעברה בי.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הִקְדַּמְתָּ מָזוֹר לְיַשֵּׁרִנִי – אלוהי, הענקת לי מראש, מקדם הבריאה כולה, תרופה שתתקן אותי. 'מָזוֹר' בלשון המקרא פירושו תרופה – ראו למשל ירמיהו (ל, יג): אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ. התרופה עליה מדבר המשורר היא התשובה המזככת את האדם, ואשר לפי דברי חז"ל היא אחד משבעה דברים שקדמו לבריאת העולם – ראו למשל מדרש תהלים (מזמור צ, יב): "'תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם'. אמר ר' אבהו בר זעירא גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם, ומה היתה התשובה, היתה בת קול שמכרזת ואומרת שובו בני אדם".
    • הֱכִינֹתָ יוֹם כֹּפֶר רָצוֹן בּוֹ לְעַטְּרֵנִי – קבעת לי מראש יום כפרה וריצוי – יום הכפורים – והוא לי כעטרה לראשי. ברקע הטור עומד פסוק מתהלים (ה, יג): כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִנָּתֵק עֲבוֹת עָוֹן יַאַסְרֵנִי – ענה לי ביום שבו אני משתחרר מכבלי החטא; פרפראזה על ישעיהו (ה, יח): הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה.
    • הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי – פעל נא רבות ('הֶרֶב' – כמו 'הרבה') לנקות ולטהר אותי מחטאיי. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (נא, ד. וראו במפרשים שם).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה קִרְבָתְךָ יֶחְפָּצוּן רַעְיוֹנַי – אלוהי, מחשבותיי משתוקקות לקרבתך. על פי ישעיהו (נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן.
    • קְדֹרַנִּית שׁחוֹתִי מִפְּנֵי זְדוֹנָי – התהלכתי קודר ושפוף בשל חטאיי. מיוסד על מלאכי (ג, יד): אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם קָרָאתָ לְגֶזַע אֱמוּנָי קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' – ענה לי ביום שבו קראת לנו ('לְגֶזַע אֱמוּנָי' – לעמך ישראל המאמינים בך) לשוב אליך. ככל המחרוזות גם זו נחתמת בשיבוץ מקראי – במקרה זה מהושע (יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה טִהֲרוּ לְבָבָם לְחוּקֶּיךָ – אלוהי, עמך זיכך ליבו לקיים מצוותיך. הטור בנוי כהיפוך ביחס לאמור במשלי (כ, ט): מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי.
    • טַעַם וּמַשְׁקֶה חָשְׂכוּ חֲשׁוּקֶיךָ – ביום זה, יום הכפורים, הם נמנעים ממאכל ומשתייה. 'חֲשׁוּקֶיךָ' – עמך ישראל, בו אתה חפץ וחושק, על פי דברים (ז, ז): לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם טְכוֹס לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ דְּבֵקֶיךָ – ענה לי ביום בו אנו עורכים לפניך ('טְכוֹס' – מלשון טכס, סדר) עינוי נפש, כמאמר הכתוב בויקרא (טז, כט-ל): וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. 'דְּבֵקֶיךָ' – ישראל הדבקים בך, על פי דברים (ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
    • טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ – העינוי הוא לתועלת לנו, שכן בזכותו אנחנו מקבלים על עצמנו מצוותיך. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קיט, עא).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נָשָׂאנוּ נֶגְדְּךָ עַפְעַפַּיִם – אלוהי, אנו נושאים אליך עינינו. הטור מנוסח כהיפוך ביחס לאמור במשלי (ל, יג) דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ – בעוד משלי מתאר נשיאת עיניים כגאווה וכמעשה שלילי, הפייטן מבטא בה הכנעה וביטול כלפי האל.
    • נִכְחֲךָ נִצַּבְנוּ בִּשְׁחוּת אַפַּיִם – אנו משתוחחים לפניך על פנינו (בהמשך לביטויי ההכנעה בטור הקודם).
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נִבְרַר שַׁקְרוּת סַרְעַפַּיִם – ענה לי ביום בו נטהרת ומזוככת מחשבתי הרעה והשקרית. מיוסד על תהלים (קלט, כג): חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי (וראו במפרשים שם).
    • נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם – נרים לבבנו אל עבר ידינו, המגביהות עצמן כלפי האל היושב במרומים. שיבוץ פסוק מלא ממגילת איכה (ג, מא).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בָּאתִי הַיּוֹם לַהְגּוֹת צִדְקֶךָ – אלוהי, באתי היום לפניך לדבר בהנהגתך בדרך הצדק והחסד; על פי תהלים (לה, כח): וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.
    • בֵּאַרְתִּי חֻקֶּיךָ בְּקֶרֶב חֶלְקֶךָ – הסברתי מצוותיך בתוך קהל עמך ישראל, שהוא כנחלה לך. 'חֶלְקֶךָ' – נחלתך, על פי דברים (לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בִּקְהַל דְּבֵקֶיךָ – ענה לי ביום בו אני מכריז על מעשיך הצדיקים בקהל עמך ישראל הדבק בך (הכינוי 'דְּבֵקֶיךָ' לישראל כבר נזכר לעיל, ושם פורש). מיוסד על תהלים (מ, י): בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא ה' אַתָּה יָדָעְתָּ.
    • בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ – ברוך אתה אלוהי, אנא באר לי מצוותיך. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קיט, יב).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה רָם לְכָל שׁוֹאֵל נִדְרָשׁ – אלוהי הנשגב, אתה מקשיב ונכון לכל הפונה אליך; הטור מנוסח כהיפוך על נבואת ישעיהו (סה, א): נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי.
    • רְצֵנִי בְּהִתְעַטְּפִי כְעָנִי וָרָשׁ – קבל אותי ברצון, שעה שאני מכפיף עצמי למולך כעני. מיוסד על תהלים (קב, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. ('יַעֲטֹף' – ביאר בעל 'מצודת דוד': "כאשר יהיה כפוף ומעונה כאלו הוא מתעטף קצתו בקצתו").
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם רֶגֶשׁ דְּמָעַי נִגְרָשׁ – ענה לי ביום בו המון דמעותיי ('רֶגֶשׁ דְּמָעַי' – בלשון המקרא 'רֶגֶשׁ' פירושו 'הרבה' או 'המון', דבר הרועש – ולא כבלשון ימינו) מתפרצות ובאות ('נִגְרָשׁ' – על פי ישעיהו נז, כ: וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט).
    • רָאִיתָה ה' אַל תֶּחֱרָשׁ – ראית את דמעותיי, אל נא תתעלם מהן; מיוסד על תהלים (לה, כב): רָאִיתָה ה' אַל תֶּחֱרַשׁ אֲ-דֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי (ברקע הטור עומד אולי גם פסוק נוסף מתהלים לט, יג: שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בְּצִדְקָתְךָ עֲווֹנִי יִדָּחוּ – אלוהי, בחסדך יורחקו חטאיי ולא ייחשבו לי.
    • בְּמֵימֵי דְמָעַי פְּשָׁעַי יִמָּחוּ – במים הניגרים מדמעותיי, ימחקו מלפניך חטאיי. מיוסד על תהלים (נא, ג): חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בְּשׂוֹרוֹת יִשְׁעִי יִצְמָחוּ – ענה לי ביום בו בשורת ישועתי צפויה לצמוח ולהתקיים; מיוסד על ישעיהו (נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
    • בה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ – נפשי שמחה ומתפארת בקדוש ברוך הוא, וכמותה כל מאמיניו הדלים והצנועים. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (לד, ג).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יָגֹרְתִּי מְאֹד מֵחֲמַת מִגְעַרְתֶּךָ – אלוהי, התמלאתי אימה מן הכעס שבגערתך ('מֵחֲמַת מִגְעַרְתֶּךָ'). מיוסד על תהלים (עו, ז-ח): מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ.
    • יָדַעְתִּי כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת אִמְרָתֶךָ – יודע אני בך שדבריך הם דברי חסד ואמת; על פי תהלים (כה, י): כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָזַמְתִּי לִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתֶּךָ – ענה לי ביום בו אני חושב ('יוֹם יָזַמְתִּי') לקיים מצוותיך. 'יָזַמְתִּי' – חשבתי, על פי בראשית (יא, ו): וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
    • יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ – יהא פי משורר כל הזמן על גדולתך ומעשיך הטובים. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (עא, ח).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יְחִידִי יְצוּרָיו יְעִידוּהוּ – אלוהי, יחיד אתה בעולמך – ככתוב בדברים (ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – ועל כך יעידו כל הבריות.
    • יְבָרְכוּהוּ קְרָבַי וַעֲצָמַי יְהוֹדוּהוּ – כל גופי ועצמותיי יודו לך ('יְהוֹדוּהוּ' – על פי צורה מקראית נדירה יחסית, ראו תהלים מה, יח: אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד). הפייטן כורך יחדיו שני פסוקים – הראשון מתהלים (קג, א): לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, וכן גם השני (לה, י): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָדַעְתִּי יְחִידִים יְיַחֲדוּהוּ – ענה לי ביום בו אני יודע כי עמך ישראל, המיוחד לך, מייחד את שמך בעולם. 'יְחִידִים' – כינוי פייטני לישראל, מיוסד על שמואל ב (ז, כג): וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.
    • יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ – הפייטן פונה לעם ומבקשו להלל את האל ולכבדו. שיבוץ פסוק מתהלים (כב, כד): יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הֲגוֹת צִדְקְךָ שְׂפָתַי פָּתַחְתִּי – אלוהי, פתחתי פי לספר הנהגתך הטובה עם ברואיך; מיוסד על תהלים (לה, כח): וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.
    • הִנֵּה עִמִּי דְבָרִים לָקַחְתִּי – הנה יש בידי מעט מצוות ומעשים טובים; ואפשר שהפייטן לא מציין למעשיו הטובים, כי אם לדברי פיו המהלל את הקדוש ברוך הוא. מיוסד על הושע (יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִלַּלְתִּיךָ וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי – ענה לי ביום בו אני מהלל אותך ומשתחווה לפניך – על פי תהלים (פח, י): עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ ה' בְּכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי.
    • הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי – מהר להשמיעני בהקדם (המילה 'בַבֹּקֶר' מציינת בפסוק המצוטט בפיוט סמל לזריזות ומהירות) את חסד גאולתך; שיבוץ פסוק מתהלים (קמג, ח): הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה וְעָדֶיךָ יִצְדְּקוּ עֵדֶיךָ – ישראל עמך הם בבחינת עדים נאמנים ('יִצְדְּקוּ עֵדֶיךָ') המספרים אודותיך ('עָדֶיךָ'). מיוסד על ישעיהו (מג, ט-י): כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.
    • וְיַגִּידוּ כִּי אֶפֶס צוּר בִּלְעָדֶיךָ – ויאמרו ישראל כי אין ('אֶפֶס' בלשון המקרא) אל חזק פרט לך. על פי שמואל ב (כב, לב): כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ, וכן ישעיהו (מה, ו): לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם וִעַדְתּוֹ לְטַהֵר יְדִידֶיךָ – ענה לי ביום אותו קבעת ('וִעַדְתּוֹ' – כמו 'ייעדתו') לטהר את עמך ישראל, שנקראו 'ידידים' על פי דברי חז"ל בכמה מקומות – וראו למשל בתלמוד הבבלי (מסכת מנחות, נג ע"ב): "ידידים – אלו ישראל".
    • וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִּי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ – ואקווה שתיטיב עמי, כשם שאתה מטיב עם ('נֶגֶד') חסידיך-מאמיניך. שיבוץ קטע מפסוק בתהלים (נב, יא): אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ הַקְרִיבֵנִי – אלוהי, אני שואל ומבקש להיות קרוב אליך, אנא קרבני; מיוסד על ישעיהו (נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן.
    • דְּלָתֶיךָ בְדָפְקִי חַסְדְּךָ יְסוֹבְבֵנִי – כעת, שעה שאני מתדפק על דלתך, השרה עלי מחסדך ורחמיך. הצירוף 'דְּלָתֶיךָ בְדָפְקִי' מזכיר ביטויים דומים במסורת הסליחות – למשל בסליחה הקדומה 'לך ה' הצדקה': "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך / דלתיך דפקנו רחום וחנון". 'חַסְדְּךָ יְסוֹבְבֵנִי' – על פי תהלים (לב, י): רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם דַּלוֹתִי יֶשְׁעֲךָ יְשַׂגְּבֵנִי – ענה לי ביום בו אני דל לפניך, ורק ישועתך תוכל לרוממני. הפייטן כורך יחדיו שני פסוקים – הראשון מתהלים (קטז, ו): שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה' דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ, והשני אף הוא מתהלים (סט, ל): וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי.
    • דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם ה' עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי – הורמו עיני אליך לשמים, אנא ממך הסר ממני ('עָשְׁקָה לִּי') המכאוב והסבל, והמתק עלי ('עָרְבֵנִי') את מצבי. שיבוץ קטע מפסוק בישעיהו (לח, יד): כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם ה' עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי (וראו במפרשים שם).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הַנּוֹצֵר נֶפֶשׁ וּפֹועֲלָה – אלוהי, אתה השומר נפש ומעשיה. מיוסד על משלי (כד, יב): כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.
    • הַיּוֹדֵעַ וָעֵד מַעֲלָלָהּ וּמַעְגָּלָה – אתה הוא היודע ורואה כל מעשיה הרעים ('מַעֲלָלָהּ') ודרכה העקומה ('וּמַעְגָּלָה' – על פי משלי ד, כו: פַּלֵס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ). לשון הטור על פי ירמיהו (כט, כג): יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם ה'.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִתְוַדּוֹת נַפְשִׁי מַעֲלָהּ – ענה לי ביום בו נפשי מתוודה על המעל שלה בך ('מַעֲלָהּ'). על השימוש בלשון 'מַעַל' לציון חטא – ראו למשל דברי הימים ב (לו, יד): גַּם כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ לִמְעָל מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם.
    • הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּה – הלא יודע אתה כל זה. שיבוץ קטע מפסוק בתהלים (קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי – אלוהי, אתה מגיני ומצילי. שיבוץ מתהלים (פט, כז): הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי.
    • אֵלֶיךָ קָרָאתִי מִבּוֹר כִּנְעָתִי – לפניך אני קורא מן הבור בו אני נכנע למולך ('מִבּוֹר כִּנְעָתִי' – הלשון על פי ירמיהו י, יז: אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ יֹשֶׁבֶת בַּמָּצוֹר). מיוסד על איכה (ג, נה): קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם אֶשְׁפֹּךְ לְפָנֶיךָ לְבָבִי וְדִמְעָתִי – ענה לי ביום בו אני מגלה לפניך לבי וצערי. וראו תהלים (סב, ט): בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה.
    • אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי – אנא ממך אל תאטום אוזנך משמוע את תחנוניי, את בקשת הרווח והישועה היוצאת מפי. שיבוץ קטע מפסוק במגילת איכה (ג, נו): קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בּוֹחֵן לְבָבִי וְרַעְיוֹנָי – אלוהי, אתה הבודק ויודע לבי ומחשבותי; מיוסד על דברי הימים א (כט, יז): וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ.
    • בָּנְתָּה לְרֵעִי מִמְּרוֹם עֶלְיוֹנִי – בחנתה וידעת רעיוני ומחשבותיי ממקום שבתך הנעלה. פרפראזה על תהלים (קלט, ב): אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בָּרוֹתִי חֲבוּיַת מַצְפּוּנָי – ענה לי ביום בו אני מטהר ומזכך ('בָּרוֹתִי' – מלשון בר, לברר) לפניך את הנסתר שבלבי ('חֲבוּיַת מַצְפּוּנָי' – החבוי והצפוּן שבי).
    • בְיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' – אני מפקיד את נשמתי בידיך, ובטוחני כי תושיע ותצילני. שיבוץ פסוק מתהלים (לא, ו): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נִסְמַכְתִּי עָלֶיךָ עוֹדְדֵנִי – אלוהי, אני נשען עליך, הענק לי תקווה; על פי תהלים (עא, ו): עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד.
    • נִסְתַּרְתִּי בְצִלְּךָ הָגֵן בַּעֲדֵנִי – אני מסתתר תחתיך מפני אויבי, אנא ממך הצילני והגן עלי; ברקע הטור עומדת נבואת ישעיהו (מט, ב): וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נִבְהָל זְכַרְתִּיךָ זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי – ענה לי ביום בו אני זוכר אותך בבהלה ואימה ('נִבְהָל' – ראו תהלים ל, ח: ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל), אנא זכור אף אתה אותי, והושיעני. מיוסד על דברי ירמיהו (טו, טו): אַתָּה יָדַעְתָּ ה' זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה.
    • נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי – קבל נא ברצון את דבריי ('נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא'), והורה לי חוקיך. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קיט, קח).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה גְּדוּדֶיךָ בַעֲצֶרֶת יֵשֵׁבוּ – אלוהי, עמך ('גְּדוּדֶיךָ' – על פי מיכה ד, יד: עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל) יושב לפניך היום ומתכנס בצומו. על פי יואל (ב, טו): תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה.
    • גּוֹעִים כַּצֹּאן הַיּוֹם יִקָּשֵׁבוּ – את הגועים לפניך בבכייה היום כצאן, שמע נא ('יִקָּשֵׁבוּ'). ברוח דברי ירמיהו (יח, יט): הַקְשִׁיבָה ה' אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם גְּאוּלֶיךָ נְקִיִּים יֵחָשֵׁבוּ – ענה לי ביום בו עמך ישראל הנגאל על ידך ('גְּאוּלֶיךָ'), נחשב לפניך כזך וטהור. הלשון על פי במדבר (לב, כב): וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'.
    • גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ – ראית אותי עוד בהיותי גולם, בטרם היות לי איברים וצורה, ויודע אני שדין כל הבריות נכתב לפניך. שיבוץ קטע מפסוק בתהלים (קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בְּשָׁפְכִי שִׂיחִי עָלֶיךָ יֶעֱרָב – אלוהי, אנא יהיו דבר בכיי ערב מלפניך; הפייטן כורך יחדיו שני פסוקים – הראשון מתהלים (קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד, וכן גם השני (קד, לד): יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'.
    • בְּעָרְכִי רִנָּתִי לְפָנֶיךָ תִקְרָב – שעה שאני עורך לפניך תפילתי ושירתי, אנא תתקבל על ידך. מיוסד על תהלים (קיט, קסט): תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה' כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בִּעַרְתִּי שְׁרִירוּת לֵב סֵרַב – ענה לי ביום בו אני מסלק כביכול מלבי את שרירותו (על פי ירמיהו טז, יב: וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי) וסרבנותו לעשות הטוב בעיניך.
    • בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב – אני מכריז על ישרך בהמון עם; שיבוץ קטע מפסוק בתהלים (מ, י): בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא ה' אַתָּה יָדָעְתָּ.
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִסְתְּרֵי מְלִיצוּת – אלוהי, יודע אתה את הכוונות הנסתרות שלי בהיותי סנגור ומליץ יושר ('מְלִיצוּת' – על פי איוב לג, כג: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ) על עמך ישראל.
    • יְגוֹנִי הָסֵר וְהָמֵר בַּעֲלִיצוּת – אנא ממך, העלם ממני עצבוני, והחלף אותו בשמחה – ברוח דברי משורר התהלים (ה, יב): וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָגֹרְתִּי פְקֻדַּת הַלַּצוּת – ענה לי ביום בו אני חושש מעונש ('פְקֻדַּת') על מעשי הלצון שלי ('הַלַּצוּת'). וראו דברי משה רבנו בספר דברים (ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף ה' עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא.
    • יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת – בחששותיי, אני רועד ונפחד ומתמלא אימה. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (נה, ו).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה רְפָא מְשׁוּבַת לֵב עָקֹב – אלוהי, רפא נא את לבי המורד בך ומעקם דרכי ( על פי ירמיהו יז, ט: עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ). מיוסד על נבואת הושע (יד, ה): אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ.
    • רְאֵה עֶצֶם עָשֵׁש וְגַם נִרְקַב רָקוֹב – ראה את עצמותיי, האכולות כבר עש ונרקבות מרוב אפסותי ודלותי. הפייטן כורך יחדיו שני פסוקים, הראשון מתהלים (לא, יא): כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ, והשני מחבקוק (ג, טז): שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם רַחַשׁ מְלִיצַי תִּקֹּב – ענה לי וקבל ('תִּקֹּב' – כנראה חידוש לשוני של הפייטן) את תפילת שליחי הצבור ('רַחַשׁ מְלִיצַי'), המליצים יושר עלי.
    • רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב – הלא רוצה אתה בארצך, וחפץ אתה להשיב אליה את ישראל מגלויותיהם. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (פה, ב).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה וְעָלֶיךָ גַּלּוֹתִי אֳרָחָי – אלוהי, עליך אני משליך ומגולל דרכי. מיוסד על תהלים (לז, ה): גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה.
    • וְאֶעֱרֹךְ מַלְקוֹחַי תְּמוּרַת מֶרְקָחָי – ולפניך אני עורך תפילותיי ('מַלְקוֹחַי' – הדברים היוצאים מחכי; על פי תהלים כב, טז: יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי), כתחליף לקטורת שהקטרה לפניך בבית המקדש לרצותך. ההשוואה בין תפילה וקטורת מיוסדת על בקשת משורר התהלים (קמא, ב): תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם וְאָבִיא שְׁבָחַי תַּחַת זְבָחָי – בהמשך לטור הקודם: ענה לי ביום בו אני סודר לפניך שבח והלל במקום קרבנות עולה וזבח. מיוסד על הושע (יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.
    • וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי – אל נא תדון אותי במשפט, הלא יודע אתה כי אין כל ברייה יכולה לצאת מלפניך זכאית בדין. שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמג, ב).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה לְבַשׁ הַיּוֹם צֶדֶק מַעֲטֶךָ – אלוהי, התעטף נא היום בצדקה וחסד כמלבוש; מיוסד על ישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.
    • לִרְעוֹת שְׁאֵרִית שְׁבָטֶיךָ בְּשִׁבְטֶךָ – והיה נא רועה לעמך. 'בְּשִׁבְטֶךָ' – במקל הרועים. על פי מיכה (ז, יד): רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם לְהַפְגִּיעָם צִדְקְךָ וְקָשְׁטֶךָ – ענה לי ביום בו אני מבקש ממך לשפטם בצדק ובאמת ('קָשְׁטֶךָ' – אמיתך, על פי משלי כב, כא: לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ. בארמית 'קושטא' פירושו 'אמת').
    • לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ – בהמשך לטור הקודם: כבר הוכח כי צדקתך בהערכתך שלא יוכלו לעמוד במצוותיך, ועל כן אנא שפוט אותם ברחמים. שיבוץ קטע מפסוק בתהלים (נא, ו): לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ (וראו בדברי המפרשים שם).
    • אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה חַנּוּן הַנֶּעֱרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי – אלוהי אתה, הרחום והמקודש ('הַנֶּעֱרָץ') בקרב מלאכי מעונך ('בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי' – כלשון ה'קדושה' הנאמרת בתפילת העמידה: "נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש").
    • זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי לְטוֹבָה בְּהִתְחַנְּנִי בְהֶגְיוֹנָי – אנא זכור והושע אותי לטובה, שעה שאני מתחנן לפניך ושוטח תפילתי ומחשבות לבי ('הֶגְיוֹנָי' – על פי תהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי); מיוסד על ירמיהו (טו, טו): אַתָּה יָדַעְתָּ ה' זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה.
    • בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם קְרוֹא אֶקְרָא בְּמִקְהֲלוֹת אֱמוּנָי – אנא ענה לי, שעה שאני קורא לך בתוך קהל עמך ישראל המאמין בך.
    • נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' – הפיוט נחתם בשורת הפתיחה של התפילה אותה נועד להקדים – תפילת 'נשמת כל חי': "נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' אֱלֹוהֵינוּ / וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?