ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ זְכֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם גְּנַנְתּוֹ וְהִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מַיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְשַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחְטוֹ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ [נ"א: לֵב] כַּמַּיִם חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מַיִם בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם זְכֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם יִחַד לְבַדּוֹ [נ"א: לֵב] וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם זְכֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם רֻחַק מֵעַם פַּחַז כַּמַּיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרֵי [נ": בְּגִזְרַת] מַיִם שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרוֹרַת [נ"א: מְרִירוּת] מַיִם תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מַיִם בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָיִם [שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת לָשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן] |
|
פיוט מתוך תפילת הגשם במנהג אשכנז, הנאמר בתפילת מוסף של שמיני עצרת, קודם הכרזתו של שליח הציבור "שאתה הוא ה' אלקינו משיב הרוח ומוריד הגשם". |
|
• אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - לשון פתיחה רווחת בפיוטים רבים. |
| כותר |
זכור אב (מתוך ברכת הגשם) |
|---|---|
| מעגל השנה |
ט"ו בשבט;לכל עת;סוכות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - לשון פתיחה רווחת בפיוטים רבים.
• זְכֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם - זכור את אברהם שהלך אחרי קולך וציווייך לכל מקום, כמים הזורמים. הביטוי 'נמשך אחריך' לפי שיר השירים (א, ד) מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו... דימוי המים להימשכות הוא לפי הביטוי הרגיל בלשון חכמים של מים הרצים לתעלה שנחפרת עבורם, מים מושכין.
• בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם - הענקת לו ברכות לרוב כראוי לו בהיותו צדיק לפניך. תיאור אברהם מבוסס על תיאור דמות הצדיק בספר תהלים (א, א-ג): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
• גְּנַנְתּוֹ וְהִצַּלְתּוֹ - שמרת והגנת עליו, כפי שאמר ה' לאברהם: ...אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד (בראשית טו, א).
• מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם - הצלת אותו מכבשן האש ומטביעה במים; הצלה מאש וממים אינה מוזכרת במקרא, אלא במדרשים: לפי מדרש בראשית רבה (לח, יג), השליך נמרוד את אברהם לכבשן האש, וה' הציל אותו מן האש; לפי מדרש תנחומא (וירא כב) בדרכו לעקדה נדמה השטן לאברהם כנהר גדול, ואברהם ירד בו עד צוואר, ולבסוף ה' גער במעין ויבש הנהר.
• דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מַיִם - אהבת אותו כיון שעסק בתורה וגמל חסדים. מיוסד על פסוק מנבואת ישעיהו (לב, כ): אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר - פסוק שנדרש בתלמוד הבבלי (בבא קמא, יז ע"א) כמתייחס לעוסקים בתורה ובגמילות חסדים. ואכן הקדוש ברוך הוא העיד על אברהם בבראשית (יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
• בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם - בזכות אברהם אל תמנע מים מבניו. משפט זה, הנאמר ע"י הקהל, יחזור בכל בית אי-זוגי בפיוט.
• זְכֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם - זכור את יצחק, שאת דבר הולדתו העתידית בישרו המלאכים לאברהם, אשר כיבד אותם במים לרחצה, ככתוב בבראשית (יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.
• וְשַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחְטוֹ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם - ואמרת לאברהם אביו לעקוד אותו ולהעלותו לעולה.
• זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם - אף יצחק עצמו ציוה על אביו ולשחטו בלי להסס; כך על פי כמה מדרשים, למשל בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל): "אמר יצחק לאביו: אבא, קשור לי שתי ידי ושתי רגלי... והקדוש ברוך הוא יושב ורואה האב מעקיד בכל לב והבן נעקד בכל לבו". 'זיהר' בלשון הפייטנים - משמעו ציווה. לפי הנוסח השני, לִשְׁפּוֹךְ לֵב, ייתכן שמדובר כאן בתפילתו של יצחק בעודו עקוד על המזבח.
• חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מַיִם - יצחק חפר בארות מים, ככתוב בבראשית (כו, יח-יט): וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.
• בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם - בזכות צדקתו של יצחק, הענק זרימת מים לבניו; הלשון על פי שמואל ב (כב, יב): וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים. משפט זה נאמר ע"י הקהל ויחזור כפזמון בסוף כל בית זוגי בפיוט.
• זְכֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם - זכור את יעקב אבינו, שנשא מקלו ועבר את מי הירדן, כפי שהוא מעיד על עצמו בבראשית (לב, יא): ...כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
• יִחַד לְבַדּוֹ וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם - יעקב הצליח כיחיד, לבדו לגמרי, להסיר את הגולל מעל פני הבאר כשבאו הרועים להשקות צאנם, כמסופר בבראשית (כט, י): ...וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. לפי הנוסח השני, יִחַד לֵב, יעקב כיוון את לבו כלפי הקדוש ברוך הוא, וכך הצליח להסיר את האבן מפי הבאר.
• כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם - כאשר נאבק עמו מלאך, העשוי ככל המלאכים מאש וממים, ראו למשל תלמוד ירושלמי (מסכת ראש השנה, פ"ב ה"ה): "המלאך עצמו חציו מים וחציו אש".
• לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם -או אז הבטחת לו הגנה והצלה עתידית, כמובטח ליעקב בבראשית (כח, טו): טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. לשון הטור על פי ישעיהו (מג, ב): כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ.
• זְכֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם - זכור את משה רבנו, שעליו מסופר שהושם בתיבת גומא בתוך הסוף שעל מי היאור, ושנמשה משם בידי בת פרעה, כמסופר בשמות (ב, ג-ו).
• נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם - על משה אמרו בנות יתרו לאביהן כי העלה מים מן הבאר כדי להשקות את צאנן, ככתוב בשמות (ב, יט): ...אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. 'נמו' - משמעו אמרו בלשון הפייטנים.
• סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם - כאשר עמך ישראל, שעליהם נאמר בשמות (יט, ה) וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, היו צמאים במדבר, היכה משה על הסלע, ויצאו ממנו מים, כפי שמסופר בבמדבר (כ, יא): וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.
• זְכֹר פְּקִיד שָׁתוֹת - זכור את הכהן הגדול שהיה מופקד על המקדש, המכונה כאן 'שתות' בשל אבן השתייה, שממנה הושתת העולם, ושעמדה בקודש הקודשים, לפי הכתוב במשנה יומא ה, ב. המלה 'שתות' במשמע של תשתית ויסוד מופיעה בתהלים יא, ג כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל.
• טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם - ביום הכיפורים כלל סדר העבודה של הכהן הגדול חמש טבילות במים, כפי שנאמר במשנה (יומא ג, ג): חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם... ונחלקו המפרשים אם הפייטן מתייחס לאהרן הכהן דווקא, או לכהנים גדולים בכלל. ומתיאור עבודת יום הכפורים מסתבר יותר כאפשרות השנייה.
• צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם - מטהר ורוחץ ידיו ורגליו כהכנה לעבודה - פעולה המכונה קידוש ומוזכרת במשנה שצוטטה בביאור הטור הקודם. צוֹעֶה - מטהר בלשון הפייטנים.
• קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם - הכהן הגדול קורא בכתובים בשבעת הימים שלפני יום הכפורים כדי להכין נפשו לעבודת המקדש, ומזים עליו מי פרה אדומה כדי לטהרו מספק-טומאה. הטור מיוסד על תיאורי המשנה במסכת יומא, פ"א מ"ו: "ואם רגיל לקרות קורא, ואם לאו קורין לפניו, ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים", ובמסכת פרה (פ"ג, מ"א): "שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה... ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם".
• רֻחַק מֵעַם פַּחַז כַּמַּיִם - הכהן הגדול הופרש מן העם שבעה ימים קודם יום הכפורים, כדי שלא ייטמא מחמת התנהגות לא זהירה של הסובבים אותו. על הפרשת הכהן הגדול מספרת המשנה במסכת יומא (פ"א מ"א): "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין". העם מכונה כאן בכינוי פַּחַז כַּמָּיִם, שמשמעו אינו זהיר, כינוי שבו גונה ראובן בפי אביו, יעקב בבראשית מט, ד.
• זְכֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרֵי מַיִם - זכור את שנים עשר שבטי ישראל שהעברת במי ים סוף החצוי, בבורחם מפני המצרים. הלשון עפ"י האמור בתהלים קלו, יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
• שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרוֹרַת מַיִם - אשר המתקת להם את המים המרים בתחילת דרכם במדבר - כמסופר בשמות (טו, כג-כה): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם... וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם...
• תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם - דמם של צאצאי שנים-עשר השבטים, נשפך על קידוש שמך כמים הנגרים; רק כעת מגיע הפייטן לדורו שלו, ומתנה את סבלו בין העמים. לשון הטור על פי תהלים (עט, ג): שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר.
• תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מַיִם - פנה אלינו והאזן לנו, כי אנו כבר טובעים במים, כביכול, מרוב צרותינו. הניסוח מבוסס על תפילת יונה ממעי הדג (ב, ו): אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי.
• שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם - קטע נפרד מגוף הפיוט, שתפקידו להכריז על הנוסח שייאמר מכאן ואילך בברכת 'מחיה המתים' - "משיב הרוח ומוריד הגשם".
• לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת לָשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן - המתפללים מצרפים לתפילת הגשם בקשות נוספות, הקרובות בתוכנן ללשון ברכת 'מחיה המתים': "מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים...". בכתבי יד מתועדות נוסחאות שונות של בקשות, אף מעבר לשלוש הבקשות המקובלות בימינו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
