כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
כורדיסטן - זאכו
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תורכיה - תורכיה כללי
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
כורדיסטן - זאכו
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תורכיה - תורכיה כללי
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אהרון פינטו
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אהרון פינטו
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי אפרים די זהב
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי אשר היינוביץ
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי ברוך ברנר, שחרית
-
6.
אשכנז - אשכנז כללי דוד קלצקין
-
7.
אשכנז - אשכנז כללי חגי בן עמי
-
8.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
9.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
10.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
11.
כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
-
12.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה מרדכי דוידוביץ
-
13.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
-
14.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
15.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה מוצפי
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח, קבוצת חזנים
-
17.
עכשווי - ישראל דניאל יעקבסון, מנחם משה פלאם, מרדכי הצעיר, עופר גולני
-
18.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
|
היה עם פיפיות / לא ידוע נוסח אשכנז אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִלְּפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ יַדְּעֵם הֵיךְ יְפָאֵרוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן [נ"א: יִבְרְכוּן] עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרְכוּן וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ (כֻּלָּם) יִתְבָּרְכוּן עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבוֹרוּן עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת גָּשִׁים מוּל שׁוֹד [נ"א: אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ] לְהִלָּחֲמָה לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵימָה וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה וְאַתָּה (מִן הַשָּׁמַיִם) תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם לֵב שׁוֹפְכִים נִכְחֲךָ כַּמַּיִם וְאַתָּה תִשְׁמַע (מִן) הַשָּׁמָיִם שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְּמַשְׁעֵנָם וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ כִּי חֲנוּנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים וּמְלֻמָּדֶיךָ הֵמָּה מְלֻמָּדִים כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֵת אֲשֶׁר תָּחֹן יוּחָן וְאֵת אֲשֶׁר תְּרַחֵם יְרֻחָם [כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם (שמות לג, יט) וְנֶאֱמַר אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (תהלים סט, ז)] |
|
פיוט זה הוא רשות לשליח הציבור הנאמר, בשינויי נוסח, במנהג כל הקהילות. לצדו משמשת באותם תפקידים גם הרשות 'אוחילה לאל'. בבתי הכנסת האשכנזיים נאמר הפיוט לפני שני המוקדים המייחדים את תפילות המוסף של הימים הנוראים: בראש השנה היא נאמרת קודם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות, ואילו ביום הכיפורים – קודם אמירת סדר עבודת הכהן הגדול. ברשות זו באה לביטוי דאגתו של שליח הציבור נוכח כובד המשימה המוטלת על כתפיו. מעבר לתפקיד הובלת התפילה וריכוזה, ומעבר למשמעות תפקידו המעצב את האווירה בבית הכנסת, שהרי הוא שבוחר את הניגונים, והוא הבוחר כיצד לבצע את ה'נוסח' הנתון, הוא המכריע מה יהיה קצב התפילה, ובמידה מסוימת - גם את עוצמתה; מעבר לכל אלה – במובן מסוים מייצג העובר לפני התיבה את קהל שולחיו לפני האלוהים. התכוונותו או פיזור דעתו, דבקותו באל או חלילה שיבושיו, כל אלה נתפסים כהרי משמעות. אפילו עניינים שאינם תלויים בבחירתו כגון השאלה אם שגרה תפילתו בפיו או שמא טעה עשויים להצביע על התקבלות תפילותיהם של מי ששלחוהו, כדברי המשנה, מסכת ברכות ה, ה: "הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ". נראה כי במקורו יועד פיוט זה לשליח הציבור בלבד, ואולם כחלק מתהליך כללי, שבו ביקש קהל המתפללים בבתי הכנסת האשכנזיים לומר את כל הכתוב בסידור ובמחזור יש שאף הקהל מצטרף לאמירת רשות זו. כיום נהוג כי שליח הציבור שר או אומר בנעימה ולעתים הוא מלווה בקולות הקהל, עד "ואתה תשמע [מן] השמים". את המלים "שלא יכשלו בלשונם" והלאה לוחש הקהל. הצטרפותו של הקהל לאמירת הרשות עשויה לנבוע כמובן, מן ההשלכות המכריעות שיש לתפילתו של החזן על תפילותיה של הקהילה. מתוך כך מתעניין הציבור כולו במתרחש בין לבו ושפתיו של שליחו לבין אלוהים, ומבקש עליו חנינה ורחמים. ואולם ניתן לראות זאת גם במבט נוסף, תועלתני פחות, במהלך התפילה נדרשים שלוחי הציבור להתפלל לא רק כיחידים אלא לכוון דעתם אף לציבור העומד מאחוריהם. ברשויות אלו, כמו גם ב'הנני העני ממעש', גומל להם הקהל, בכך שהוא מרכז את כוונותיו בתפילתו מגוננת על שלוחיו. כך משתמע מן המשפט "ועמך מסביבים אותם כחומה", המצייר תמונה שבה שליח הציבור הוא הפגיע, ואילו הציבור מקיף ושומר עליו. לפי חוקר התפילה והפיוט, דניאל גולדשמידט, פיוט זה היה במקורו קצר הרבה יותר. נראה כי הנוסח הנהוג בקהילות הספרדיות משקף את הנוסח הזה. בנוסח המודפס במחזורים האשכנזיים היום מופיעות גם תכונותיו ופעולותיו של שליח הציבור בשורות מחורזות, שקשה לדעת אם היוו בעבר פיוט עצמאי, או שמא חוברו כתוספת לרשות זו (מהמלים "באור פניך יהלכון..." עד "ואתה תשמע השמים"). תוספת מאוחרת חוצצת את רציפות העניין של הפיוט. אף המשפטים האחרונים (החל מהמלים "כי חנוניך") אינם מצויים במקור הקדום. |
| • אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – פתיחה זו מופיעה בראשם של פיוטים רבים לראש השנה וליום הכיפורים. • הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ – היה עם פיותיהם של שליחי הציבור. • פִּיפִיּוֹת – מלה זו מופיעה במקרא רק בהקשר ללהב, המדומה לפה. כך בפסוק מישעיהו (מא, טו) הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת... וכן בתהלים (קמט, ו) המדבר בחסידים רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מלה זו מציינת פיות של בני אדם בברכת התורה, כפי שנוסחה בבבלי (ברכות יא ע"ב), והשתמרה גם בנוסח הספרדי וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל... • לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים – כדברי דניאל (ט, ג) וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר. • הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמֵרוּ – למד את לשונם להתפלל כראוי, על פי דברי ה' למשה בסנה: וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר (שמות ד, ט). לעומת האירוע המקורי בסנה, שבו ה' יורה למשה מה שידבר לפני פרעה, כאן המציאות פרדוכסלית: המתפלל מבקש שה' יורה לשליח הציבור מה שיאמר לפני הקדוש ברוך הוא עצמו. • הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ – למדם, כלומר גרום להם להבין, את מה שידברו. הפועל 'להבין' במשמעות זו מופיע בישעיהו (מ, יד) המתייחס לאל: אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט... • הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ – הודע להם את תשובתך לגבי בקשותיהם. • יַדְּעֵם הֵיךְ יְפָאֵרוּ – למד אותם כיצד לשבח אותך. • בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – שיבוץ הוא מתהלים (פט, טז): אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. • בֶּרֶךְ לְךָ יִבְרְכוּן– זוהי הנוסחה המקובלת היום יותר היא בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן והיא לפי ישעיהו (מה, כג): כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. הנוסחה המקורית, שמשמעותה זהה, מיוסדת על הפסוק מתהלים צה, ו: בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ. • עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרְכוּן – שלוחי הציבור מברכים את העם בפיותיהם. • וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ (כֻּלָּם) יִתְבָּרְכוּן – אבל מה שאכן ישפיע ברכה על הכול – על השליחים ועל העם, הוא ברכות פיך. הביטוי – לפי הפסוק החותם את תפילת דוד בשמואל ב (ז, כט): וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה ה' אלקים דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם. • עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן – באמצעות תפילותיהם מעבירים שליחי הציבור את העם לפני עיני ה'. ייתכן שמהדהדים כאן דברי המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן", ולאחר שכבר נאמר הפיוט 'ונתנה תוקף', תתעורר בתודעת המתפלל המשמעות המאיימת של ביקורת הרועה את עדרו, המעביר צאנו תחת שבטו. • וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבֹורוּן – שלוחי הציבור עומדים באמצע, והעם משני צדיהם. • עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת – העם תולים תקוותם ועיניהם בשלוחיהם, ואילו שליחי הציבור תולים תקוותיהם ועיניהם בה', כפי שאומר מדרש תהלים כה: "בשעה שהצבור מתענין, שליח ציבור יורד לפני התיבה ועיניהם של ציבור תלויות בו, והוא, עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא, והוא שומע תפלתם". • גָּשִׁים מוּל שׁוֹד לְהִלָּחֲמָה – שליחי הציבור ניגשים להילחם כנגד השטן, המכונה 'שוד', אולי על דרך הפסוק מתהלים (צא, ו) מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, העוסק בפגעים רעים. הנוסח האחר – גָּשִׁים מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּאֵימָה – הוא כנראה תיקון של הנוסח המקורי, ומשמעו – ניגשים אל העמוד, שמול ארון הקודש ביראה. • לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵימָה – להרגיע את חרון האף האלוהי. הלשון על דרך האמור באסתר (ז, י) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. • וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה – והציבור מקיפים ומגוננים על שליחיהם כחומה. כאן מתהפכת חלוקת התפקידים הרגילה שבין שליח הציבור ושולחיו. לרוב שליח הציבור מבקש בעד הציבור ומנסה להגן עליו מפני החימה האלוהית, ואילו כאן, מבקש הציבור להגן על שליחו הבודד כחומה. • וְאַתָּה (מִן הַשָּׁמַיִם) תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה – ואתה תשגיח עליהם ברחמים (מן השמים), לפי תהלים לג, יג-יד מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. • עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם – הם מרימים את עיניהם אליך, לשמים. הלשון לפי ישעיהו נא, ו: שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת... • לֵב שׁוֹפְכִים נִכְחֲךָ כַּמַּיִם – מתפללים מעומק לבם, לפי הביטוי המופיע באיכה (ב, יט) ...שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'... • וְאַתָּה תִשְׁמַע (מִן) הַשָּׁמָיִם – ביטוי זה חוזר חמש פעמים בדברי שלמה בתפילתו לאחר שהקים את המקדש, המופיעה במלכים א ח. במקבילה בדברי הימים ב ו מופיע אותו ביטוי ללא מילת היחס 'מן'. • שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם – הביטוי לקוח מתהלים (סד, ט) וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם. • וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם – ולא ייכשלו במה שהם משננים לפני הציבור. 'יינקשו' – על דרך האמור בדברים (יב, ל): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרשׁ לֵאלֹהֵיהֶם... • וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְמַשְׁעֵנָם – ולא יתביישו בקהל, שעליו הם אמורים להישען, או: ולא יתביישו כאשר הם יישענו על ה', כלומר שאלוהים לא יכזיב את תקוותם. • וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם – ולא יתבייש בהם המון הקהל. הלשון לפי תהלים (סט, ז): אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ ה' אלקים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. 'שאונם' במשמעות של קהלם, המונם, לפי ישעיהו סו, ו: קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל... • וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ – כשלון הלשון יתבטא בכך שפיהם יאמר דבר שלא רצוי לפניך. • כִּי חֲנוּנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים – כי רק מי שאתה חונן ורוצה בו, הוא הרצוי והאהוב. • וּמְלֻמָּדֶיךָ הֵמָּה מְלֻמָּדִים – רק מי שלמד אותך ואת תורתך הוא היודע את אשר יש לדעת. • "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר... וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי... " – פסוק זה נאמר למשה מפי אלוקים בנקרת הצור, והוא מופיע בשמות לג, יט. • וְנֶאֱמַר "אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ... אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – פסוק זה מובא בתהלים סט, ז. מן הפסוק נשמע כי דוד, הדובר בו, חש עצמו אחראיות כשליחם של מקווי ה' ומבקשיו, והוא מתפלל כי התולים בה' עיניהם, המצפים כנראה ממנו להתפלל או לעשות למענם, לא יתביישו בנציגם. הערות: הנוסח שבסוגרים רבועים – שינויים מהמנהג הרווח היום המופיעים בגולדשמידט. בסוגרים עגולים – דברים המופיעים גם בגולדשמידט בסוגריים. הביאור נעשה בעזרת גולדשמידט. |
| כותר |
היה עם פיפיות |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;ראש השנה |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – פתיחה זו מופיעה בראשם של פיוטים רבים לראש השנה וליום הכיפורים. • הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ – היה עם פיותיהם של שליחי הציבור. • פִּיפִיּוֹת – מלה זו מופיעה במקרא רק בהקשר ללהב, המדומה לפה. כך בפסוק מישעיהו (מא, טו) הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת... וכן בתהלים (קמט, ו) המדבר בחסידים רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מלה זו מציינת פיות של בני אדם בברכת התורה, כפי שנוסחה בבבלי (ברכות יא ע"ב), והשתמרה גם בנוסח הספרדי וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל... • לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים – כדברי דניאל (ט, ג) וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר. • הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמֵרוּ – למד את לשונם להתפלל כראוי, על פי דברי ה' למשה בסנה: וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר (שמות ד, ט). לעומת האירוע המקורי בסנה, שבו ה' יורה למשה מה שידבר לפני פרעה, כאן המציאות פרדוכסלית: המתפלל מבקש שה' יורה לשליח הציבור מה שיאמר לפני הקדוש ברוך הוא עצמו. • הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ – למדם, כלומר גרום להם להבין, את מה שידברו. הפועל 'להבין' במשמעות זו מופיע בישעיהו (מ, יד) המתייחס לאל: אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט... • הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ – הודע להם את תשובתך לגבי בקשותיהם. • יַדְּעֵם הֵיךְ יְפָאֵרוּ – למד אותם כיצד לשבח אותך. • בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – שיבוץ הוא מתהלים (פט, טז): אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. • בֶּרֶךְ לְךָ יִבְרְכוּן– זוהי הנוסחה המקובלת היום יותר היא בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן והיא לפי ישעיהו (מה, כג): כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. הנוסחה המקורית, שמשמעותה זהה, מיוסדת על הפסוק מתהלים צה, ו: בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ. • עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרְכוּן – שלוחי הציבור מברכים את העם בפיותיהם. • וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ (כֻּלָּם) יִתְבָּרְכוּן – אבל מה שאכן ישפיע ברכה על הכול – על השליחים ועל העם, הוא ברכות פיך. הביטוי – לפי הפסוק החותם את תפילת דוד בשמואל ב (ז, כט): וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה ה' אלקים דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם. • עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן – באמצעות תפילותיהם מעבירים שליחי הציבור את העם לפני עיני ה'. ייתכן שמהדהדים כאן דברי המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן", ולאחר שכבר נאמר הפיוט 'ונתנה תוקף', תתעורר בתודעת המתפלל המשמעות המאיימת של ביקורת הרועה את עדרו, המעביר צאנו תחת שבטו. • וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבֹורוּן – שלוחי הציבור עומדים באמצע, והעם משני צדיהם. • עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת – העם תולים תקוותם ועיניהם בשלוחיהם, ואילו שליחי הציבור תולים תקוותיהם ועיניהם בה', כפי שאומר מדרש תהלים כה: "בשעה שהצבור מתענין, שליח ציבור יורד לפני התיבה ועיניהם של ציבור תלויות בו, והוא, עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא, והוא שומע תפלתם". • גָּשִׁים מוּל שׁוֹד לְהִלָּחֲמָה – שליחי הציבור ניגשים להילחם כנגד השטן, המכונה 'שוד', אולי על דרך הפסוק מתהלים (צא, ו) מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, העוסק בפגעים רעים. הנוסח האחר – גָּשִׁים מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּאֵימָה – הוא כנראה תיקון של הנוסח המקורי, ומשמעו – ניגשים אל העמוד, שמול ארון הקודש ביראה. • לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵימָה – להרגיע את חרון האף האלוהי. הלשון על דרך האמור באסתר (ז, י) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. • וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה – והציבור מקיפים ומגוננים על שליחיהם כחומה. כאן מתהפכת חלוקת התפקידים הרגילה שבין שליח הציבור ושולחיו. לרוב שליח הציבור מבקש בעד הציבור ומנסה להגן עליו מפני החימה האלוהית, ואילו כאן, מבקש הציבור להגן על שליחו הבודד כחומה. • וְאַתָּה (מִן הַשָּׁמַיִם) תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה – ואתה תשגיח עליהם ברחמים (מן השמים), לפי תהלים לג, יג-יד מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. • עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם – הם מרימים את עיניהם אליך, לשמים. הלשון לפי ישעיהו נא, ו: שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת... • לֵב שׁוֹפְכִים נִכְחֲךָ כַּמַּיִם – מתפללים מעומק לבם, לפי הביטוי המופיע באיכה (ב, יט) ...שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'... • וְאַתָּה תִשְׁמַע (מִן) הַשָּׁמָיִם – ביטוי זה חוזר חמש פעמים בדברי שלמה בתפילתו לאחר שהקים את המקדש, המופיעה במלכים א ח. במקבילה בדברי הימים ב ו מופיע אותו ביטוי ללא מילת היחס 'מן'. • שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם – הביטוי לקוח מתהלים (סד, ט) וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם. • וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם – ולא ייכשלו במה שהם משננים לפני הציבור. 'יינקשו' – על דרך האמור בדברים (יב, ל): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרשׁ לֵאלֹהֵיהֶם... • וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְמַשְׁעֵנָם – ולא יתביישו בקהל, שעליו הם אמורים להישען, או: ולא יתביישו כאשר הם יישענו על ה', כלומר שאלוהים לא יכזיב את תקוותם. • וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם – ולא יתבייש בהם המון הקהל. הלשון לפי תהלים (סט, ז): אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ ה' אלקים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. 'שאונם' במשמעות של קהלם, המונם, לפי ישעיהו סו, ו: קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל... • וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ – כשלון הלשון יתבטא בכך שפיהם יאמר דבר שלא רצוי לפניך. • כִּי חֲנוּנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים – כי רק מי שאתה חונן ורוצה בו, הוא הרצוי והאהוב. • וּמְלֻמָּדֶיךָ הֵמָּה מְלֻמָּדִים – רק מי שלמד אותך ואת תורתך הוא היודע את אשר יש לדעת. • "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר... וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי... " – פסוק זה נאמר למשה מפי אלוקים בנקרת הצור, והוא מופיע בשמות לג, יט. • וְנֶאֱמַר "אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ... אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – פסוק זה מובא בתהלים סט, ז. מן הפסוק נשמע כי דוד, הדובר בו, חש עצמו אחראיות כשליחם של מקווי ה' ומבקשיו, והוא מתפלל כי התולים בה' עיניהם, המצפים כנראה ממנו להתפלל או לעשות למענם, לא יתביישו בנציגם. הערות: הנוסח שבסוגרים רבועים – שינויים מהמנהג הרווח היום המופיעים בגולדשמידט. בסוגרים עגולים – דברים המופיעים גם בגולדשמידט בסוגריים. הביאור נעשה בעזרת גולדשמידט.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
