ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אנא ואנא הושיעה נא / סימן אלף-בית אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא אַדִּיר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא בָּרוּךְ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא גָדוֹל אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא דָגוּל אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הָדוּר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא וָתִיק אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא זַכָּאי אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא חַנּוּן אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא טָהוֹר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא יָשָׁר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא כַּבִּיר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא אֱלוֹהַ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא מֶלֶךְ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא נוֹרָא אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא סוֹמֵךְ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא עוֹנֶה אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא פּוֹדֶה אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא צַדִּיק אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא קָדוֹשׁ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא רַחוּם אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא שׁוֹמֵר אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא תוֹמֵךְ אָנָּא אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה נָּא |
|
פיוט לשמחת תורה במנהג יהודי לוב. לטורי הפיוט מבנה קבוע: הצלע הראשונה בכל טור היא "אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא אַדִּיר אָנָּא" – ובמקום 'אַדִּיר' מתחלף בכל פעם כינויו של הקדוש ברוך הוא לפי סדר האלף-בית – והצלע השנייה היא "אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה / הוֹשִׁיעָה נָּא" לסירוגין. המבנה הפשוט, המתכתב עם מסורת פיוטי ההושענא הקדומים מחד ועם מסורת הסליחות הקדומות מאידך, דומה שאינו פוגם בחוויית המתפלל, אלא להיפך – הוא מעניק לו כלי ביטוי שכוחו בפשטותו; במקום להרבות במילים, בוחר המתפלל לפנות לאלוהיו במילת תחינה אחת – "אָנָּא" – החוזרת על עצמה שבע פעמים בכל טור, בכינויים מתחלפים של האל, ובבקשה פשוטה לרווח וישועה. שירתו בשמחת-תורה מושכת בכוח, כביכול, עוד יום אחד לאחר הושענא-רבה (היום האחרון של חג סוכות), הנתפס במסורת כיום חיתום הדין האחרון והסופי בבית דין של מעלה, וכיום הנועל למעשה את תקופת 'הימים הנוראים' שתחילתה בראש חודש אלול. |
| • אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא אַדִּיר אָנָּא – אנא ממך, אלוהינו החזק; כינוי האל על פי תהלים (צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה' (ועוד). החזרה התכופה על מילת הבקשה 'אָנָּא' ארבע פעמים בכל צלע, מגבירה את עוצמת התחנונים של המתפלל. מכאן ואילך תחזור צלע זו בתחילת כל טור, תוך החלפת כינוי הקדוש ברוך הוא על פי סדר האלף-בית. רוב הכינויים רווחים במסורת הפיוט ומקורם בתכונות שמייחס המקרא לאל. • אָנָּא וְאָנָּא אָנָּא הַרְוִיחָה / הוֹשִׁיעָה נָּא – אנא ממך, הענק לנו ישועה ורווח. הצירוף הושיעה נא הוא צירוף מקובל במסורת פיוטי ההושענות לחג הסוכות, ומקורו בתפילת משורר התהלים (קיח, כה): אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. הצירוף 'הַרְוִיחָה נָּא' הוא עיבוד של בקשת משורר התהלים למטבע לשון שונה, לצורך הגיוון השירי. שתי הבקשות תופענה מכאן ואילך לסירוגין בצלע השנייה של טורי השיר. • בָּרוּךְ – על פי בראשית (כד, כז): וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי. • גָדוֹל – על פי דברי יתרו המובאים בספר שמות (יח, יא): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. • דָגוּל – על פי שיר השירים (ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. ופירושו (על פי המפרשים שם) – הוא נישא כדגל יותר מכל סביבותיו (וראו גם בבלי חגיגה, טז ע"א: "דגול מרבבה – דוגמא הוא ברבבה שלו"). • הָדוּר – על פי ישעיהו (סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וָתִיק – אין לו מקור במקרא, אך רווח בפיוטים, למשל בסליחה הקדומה 'עננו': "עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ". הכינוי מציין את קדמות האל ונצחיותו. • זַכָּאי – אין לו מקור במקרא, אך רווח בפיוטים. זכאותו של הקדוש ברוך הוא אינה כזכאותו של בשר ודם, שבשר ודם יכול גם להיות חייב, בעוד האל צדיק וישר תמיד. • חַנּוּן – אחת מי"ג מידותיו של האל, כפי שנתגלו למשה בנקרת הצור, כמתואר בשמות (לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • טָהוֹר – על פי חבקוק (א, יג): טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. • יָשָׁר – הקדוש ברוך הוא פועל בצדק, ככתוב בדברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • כַּבִּיר – על פי איוב (לו, ה): הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב. • אֱלוֹהַ – על פי ישעיהו (מד, ח): אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי. הפייטן חורג ממנהגו ומשבץ מילה זו כאן למרות שהאות למ"ד מופיעה בה רק לאחר האות הראשונה. • מֶלֶךְ – על פי תהלים (ה, ג): הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. • נוֹרָא – על פי שמות (טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • סוֹמֵךְ – תומך ועוזר. על פי תהלים (קמה, יד): סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. • עוֹנֶה – הקדוש ברוך הוא עונה לתפילת האדם בצרתו, כדברי יעקב בספר בראשית (לה, ג): וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי. • פּוֹדֶה – מציל. על פי תהלים (לד, כג): פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ. • צַדִּיק – על פי דברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • קָדוֹשׁ – על פי ויקרא (יא, מה): כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. • רַחוּם – אחת מי"ג מידותיו של האל, כפי שנתגלו למשה בנקרת הצור, כמתואר בשמות (לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • שׁוֹמֵר – מגן על עמו, ככתוב בתהלים (קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. • תּוֹמֵךְ – כמתואר בישעיהו (מא, י): אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. |
| כותר |
אנא ואנא הושיעה נא |
|---|---|
| מעגל השנה |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
